מאגר סיפורי מורשת

אמי ואבי נולדו בייאשי ברומניה עברו שואה קשה מאוד ולא סיפרו לנו  בדיוק מה הם עברו.

בתור ילדה קטנה, זכור לי שאמי וסבתי היו מדליקות בכל יום שישי 7 נרות שבת והיו יושבות סגורות בחדר ליד הנרות עד שהם נגמרו ורק לאחר מכן הן היו קמות מהשולחן.

בילדותי

כאשר אני התחתנתי שאלתי את אימא שלי: "כמה נרות אני צריכה להדליק ביום שישי?" ואמי ענתה לי: "להדליק שני נרות שבת כמו שנהוג". ולא הבנתי כי היא הדליקה 7 נרות, ואז היא הסבירה לי שהדליקו נר עבור כל נשמה שנרצחה בשואה.

בשלב מאוחר יותר כאשר אמי ואבי התבגרו אז הם התחילו לדבר יותר, ואז נודעו לי מעט מהדברים שהם עברו בזמן המלחמה.

הדברים היו מאוד קשים לכן לא הייתי מסוגלת לספר לילדים שלי. כאשר הנכד שלי עשה עבודת שורשים, הוא ניגש אליי שאספר לו מה שאני יודעת על העבר והוא שאל כל מיני שאלות, אני לא הייתי מסוגלת לענות לו ולא הייתי מסוגלת לדבר ואז פניתי לעזרה ואחרי ארבעה מפגשים עם פסיכולוגית התחלתי לאט לאט לספר חלק מההיסטוריה המשפחתית הקשה לנכד שלי.

סיפורה של המפית בת 100 שנה

סיפור המשפחה הקרובה

קרונות המוות ביאשי

הזוית האישית

סבתא ברכה: אני מברכת על תכנית הקשר הרב דורי ומברכת את נכדתי שירה: לדעתי זו תכנית חובה, בעזרתה ממש הכרתי את הנכדה שלי. היא לא רק יפה חיצונית, היא גם יפה פנימית. רגישה, מתחשבת, חרוצה, שמה לב לכל פרט ודואגת. לא הייתה לי מודעות עד כמה!

הביקור בבית התפוצות – זו גולת הכותרת, זו חובה לכל ילד לבקר שם. חזרתי לבית אבא, לילדות לא ידעתי שיש לי כל כך הרבה סיפורים. אני מאחלת לנכדה שלי הרבה שנים של אושר, התמדה, יצירה ושהיא תזכה לעשות את התוכנית הזאת עם הנכדה שלה.

שירה: אני מברכת את סבתא, היה לי מאוד כיף שאת נרשמת והצטרפת לתכנית הקשר הרב דורי בשבילי. שמחתי לראות שגם את רצית ונהנית בבית התפוצות וגם בכללי אני ממש ממש שמחתי בשבילך! אני רוצה שתמיד תהיי מאושרת איתי ועם כל בני משפחתך. אני אוהבת בך הכל! אבל יש משהו שאני הכי אוהבת ! אני אוהבת את זה שאת לא מוותרת לעצמך אף פעם! ואני תמיד אוהבת את זה שבני אדם אף פעם לא מוותרים לעצמם! כי זה אומר שהם אנשים חזקים מאוד וגם את ככה ואני ממש אוהבת את זה. אני מאחלת לך שיהיו לך המון שנים מאושרות ושמחות עם כל משפחתך ותמיד תהני מהחיים שלך…תמיד!