מאגר סיפורי מורשת

סבתא בתיה (באשה) חיתה בורשה ,בירת פולין. היא היתה מנהלת בית ספר עממי יהודי ובוגרת אוניברסיטה, שאותה גמרה יחד עם בתה, אמי.  סבתא באשה היתה אשה מאד משכילה, היא דוברת 8 שפות והיא  דברה פולנית ברמה גבוהה מאד, המראה שלה לא היה אופייני ליהודיה.

עם כל היהודים שחיו בורשה, נאלצה גם סבתא באשה לעבור לגטו ורשה. היו לה חברים פולניים מחוץ לגטו, שניסו לעזור לה לברוח מהגטו וגם ספקו לה תעודות מזויפות של נוצריה.

מיד אחרי כניעת גרמניה, סבתא באשה עלתה לארץ לביתנו שהיה אז בקרית מוצקין, וספרה לנו את סיפור בריחתה מהגטו והצלתה.

בריחתה של סבתא רבתא באשה

סבתא רבתא, באשה מספרת שהיא היתה צריכה לחכות לחברה שיגיע לגטו וייחלץ אותה. היא נאלצה להתחבא  בבית שהיה סמוך לחומת הגטו. היא הסתתרה ברוח שנוצר בין ארון גדול שהוצב באלכסון בפינת החדר  ובין הקירות מאחוריו. לחדר נכנסו האוסטשים (שהיו משתפי הפעולה עם הגרמנים מבין תושבי הארצות הכבושות) מלווים בכלב גדול. הכלב  משך את מלוויו לכיון הארון שמאחוריו הסתתרה סבתא באשה. הכלב התקרב לארון ורחרח את הדלת שלו, הם פתחו את הדלת וגילו שם חתיכת בשר. הם היו משוכנעים שהבשר הוא שמשך את תשומת לבו של הכלב. הם השליכו לכלב את הבשר והסתלקו מהחדר ללא חיפוש נוסף וסבתא באשה נצלה והצליחה בעזרת חברה להמלט מהגטו לפני פרוץ המרד.

 אחרי בריחתה מהגטו היא חיתה באזור הפולני של ורשה והתחזתה לפולניה נוצריה. היא חששה שמישהו בצד הנוצרי יכיר אותה ולכן החליטה לעזוב את ורשה. כשהיתת בתחנת הרכבת וחכתה לבואה, נגש אליה שוטר פולני והאשים אותה שהיא יהודיה. (הם קבלו פרס כספי על הסגרה של כל יהודי מתחזה). היא הכחישה זאת בכל תוקף אז הוא ציוה עליה להשאר במקום והוא הלך להביא את הקצין הגרמני האחראי. היא לא אבדה את עשתונותיה, הורידה את השאל שלה וטמנה אותו בסלה וברחה מהמקום. היא ראתה את השוטר חוזר עם הקצין הגרמני ומחפש אותה אך הוא לא הצליח לזהות אותה.

הזוית האישית

היא הצליחה לעזוב את ורשה, לחיות בכפר עד תום המלחמה, להגיע לארץ ולספר את ספורה.