מאגר סיפורי מורשת

שמי רותם כהן, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא שלי אליס פרץ. סבתי אליס נולדה במרוקו בעיר קזבלנקה, לבית משפחת לנקרי, בשנת 1949. סבתא ומשפחתה עלו לארץ ממרוקו בשנת 1964.

סבתא אליס מספרת:

"המשפחה שלי מורכבת משני הורים יקרים אמא רחמה ואבא שלום שניהם ילידי מרוקו. יש לי חמש אחיות ואח אחד שנפטר. כולנו נולדנו במרוקו למעט שתי האחיות הקטנות שנולדו כאן בארץ".

סבתי אוהבת במיוחד לבשל. התחביב העיקרי של סבתא הוא בעצם העבודה שלה בישול לילדים בפנימיה שבה היא עובדת. כל ילד הוא ממש כמו נכד בשבילה. בנוסף בסתא אוהבת לצפות בסרטים וסדרות  ובמיוחד אלה המספרות על המורשת המרוקאית.

סבתא התחתנה בגיל 16 במרוקו בשנת 1964 עם סבי היקר ושמו חנניה.

סיפור העלייה

סבתא התחתנה עם סבא חנניה עוד במרוקו לאחר שנה מיום חתונתם הם עלו לארץ בשנת 1964. היא עלתה לארץ ביחד עם בעלה, הוריה ואחיה. הם עלו כולם יחד, במטוס ממרוקו לצרפת ומצרפת בטיסה לארץ. בארץ הם הגיעו אל היישוב גבעת עדה בו היא מתגוררת עד היום.

סבתא גרה בגבעת עדה עד היום (ויקיפדיה)

משחק ילדות

סבתא סיפרה שבמרוקו לא היו משחקים כמו היום, הם היו צריכים להיות יצריתיים ולבנות לעצמם בובות מעץ ולתפור להם שמלות מבדים ישנים.

זיכרון הילדות של סבתא הוא העזרה לאימא שלה בבישולים ובגידול שאר הילדים, בתור הבת הבכורה הייתה לה אחריות והיא אהבה לעזור לה לבשל לכבוד שבת ומשם גם הגיעה לאהבת הבישול והפכה אותו למקצוע שלה היום שהוא טבחית.

חפץ שעובר מדור לדור

לסבתא שלי יש צמיד כסף מעוטר, הצמיד עבר אליה מאימא, לאימא מסבתא. היא שומרת אותו במקום בטוח  וביום מן הימים היא תעביר אותו לאמא שלי שהיא בת יחידה ואימא שלי תעביר אותו אלי.

הזוית האישית

הספור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית חינוך כרמים בהנחייתה של המורה שרית שכטר.