ילדותה של סבתא אביבה בליטא
"בעבר, היה ההרכב האתני של ליטא מגוון באופן דרמטי; התמורה הבולטת ביותר נבעה מהשמדת האוכלוסייה היהודית בתקופת השואה. לפני מלחמת העולם השנייה, היו היהודים 7.5% מכלל האוכלוסייה, והתרכזו בערים שבהן הייתה להם השפעה משמעותית על אמנות ועסקים, הם נקראו ליטאים או ליטוואקים (Litvaks). כמו גם, בליטא נוסד הגימנסיון העברי במריאמפול שהיה לבית הספר התיכון הראשון מחוץ לארץ ישראל, ששפת ההוראה בו בכל המקצועות היא עברית. אוכלוסיית וילנה, שלימים נקראה "ירושלים דליטא", מנתה כ-30% יהודים. כמעט כל היהודים נספו במהלך הכיבוש הנאצי ורוב השורדים היגרו מאוחר יותר לארצות הברית ולישראל. בליטא חיים כיום רק כ-3600 יהודים. מדי שנה ושנה יורדת כמות היהודים בליטא". (ויקיפדיה)
סבתא אביבה מספרת:
"נולדתי ברוסיה ליטא בעיר וילנה. אחרי המלחמה. אימי נאלצה להיות במחנה ריכוז ואבי לחם בנאצים עם הפרטיזנים הוא היה מבריח נשק יחד עם חבריו. את הנשק שהם הצליחו להשיג מהגויים הם היו מבריחים לתוך גטו וילנה.
בין החברים של אבי בגטו וילנה היה בינהם חבר טוב שלו בשם שמריהו קצ'רגינסקי מי שכתב את השיר "פונאר" שאותו מקריאים ושרים בכל הטקסים בכל שנה ביום השואה.
רעייתו לימדה אותי בבית ספר יהודי בפולין. בשנת 1957 קיבלנו אישור לצאת מוילנה לישראל, כבר התחלנו בדרך, אבל אז הנשיא של פולין גומולקה סגר את הגבול ונאלצנו להישאר בפולין.
היינו בפולין כמעט שלוש שנים ובתקופה זו למדתי שלוש שפות – פולנית אנגלית ויידיש. שפת היידיש עזרה לי מאוד כאן בארץ מכיוון שהאותיות דומות אך אין אותיות סופיות.
כאן בארץ, הכרתי את יעקב, שעבד בצבא קבע בחייל האוויר. שנים אחריי שהגעתי ארצה החלו להתפרסם שיריי במקומון של בת ים "השקמה", מכיוון שהכתיבה עבוריי היא ניצחון קטן ופרטי שלי על השפה.
הזוית האישית
סבתא אביבה: השנה בשמחה זכיתי להשתתף בפרויקט המרגש הזה, תכנית הקשר הרב דורי !!!
מילון
יהדות ליטאבעבר, היה ההרכב האתני של ליטא מגוון באופן דרמטי; התמורה הבולטת ביותר נבעה מהשמדת האוכלוסייה היהודית בתקופת השואה. לפני מלחמת העולם השנייה, היו היהודים 7.5% מכלל האוכלוסייה, והתרכזו בערים שבהן הייתה להם השפעה משמעותית על אמנות ועסקים, הם נקראו ליטאים או ליטוואקים (Litvaks). כמו גם, בליטא נוסד הגימנסיון העברי במריאמפול שהיה לבית הספר התיכון הראשון מחוץ לארץ ישראל, ששפת ההוראה בו בכל המקצועות היא עברית. אוכלוסיית וילנה, שלימים נקראה "ירושלים דליטא", מנתה כ-30% יהודים. כמעט כל היהודים נספו במהלך הכיבוש הנאצי ורוב השורדים היגרו מאוחר יותר לארצות הברית ולישראל. בליטא חיים כיום רק כ-3600 יהודים. מדי שנה ושנה יורדת כמות היהודים בליטא.
שמריהו קצ'רגינסקי
שמריהו קצ'רגינסקי נולד בווילנה שבליטא (אז באימפריה הרוסית) בשנת 1908. למד במוסדות דתיים והשתלם בענף הדפוס בווילנה. מגיל צעיר החל לכתוב שירים וסיפורים ולפרסמם. היה בין המייסדים והפעילים של חבורת משוררי היידיש הצעירים בווילנה, "יונג וילנה" ("וילנה הצעירה"). קצ'רגינסקי היה בעל השקפות שמאלניות, והצטרף מצעירותו למפלגה הקומוניסטית. בווילנה היה כתב של העיתון היידי מאמריקה "מארגען פרייהייט". כבר מצעירותו נתחבבו כמה משיריו על ההמונים היהודים בווילנה ובפולין, והפכו לשירי עם מושרים.
ציטוטים
”הכתיבה עבוריי היא ניצחון קטן ופרטי שלי על השפה.“