מאגר סיפורי מורשת

המשפחה של סבא

סבא אברהם נולד בוורשה שבפולין בתאריך ה – 15/8/1935 ונקרא על שם סבא שלו מצד אביו. אימא שלו ציפורה, הייתה עקרת בית וגידלה אותו ואת אחיו שלמה, שהיה גדול ממנו בחמש שנים. אבא שלו משה, היה איש דתי שלמד בישיבה ואף ידע עברית שנים לפני שעלה ארצה. למרות היותו בחור ישיבה, למד לימודים חילונים והיה רואה חשבון. אח של סבא שלמה נפטר בארץ בגיל 57 מהתקף לב.

סבא אומר :"כשהתחילה מלחמת העולם השנייה, הייתי רק בן חמש, אז אני לא זוכר הרבה מאותה תקופה".

מלחמת העולם השנייה

בתחילת מלחמת העולם השנייה, הגרמנים כבשו את פולין אבל לא שלחו את היהודים מיד לגטאות, אולם הם היו תופסים יהודים ברחובות לעבודות פרך מקומיות ובערב היו משחררים אותם. סבא מספר: "לאבי היה נמאס מהמצב לכן החליט לברוח ואף הצליח לעבור את הגבול לרוסיה". לאחר זמן מה, כאשר הגרמנים התחילו לאסוף את היהודים לגטאות, אבא שלו החליט לחזור בחזרה לפולין ולקחת את המשפחה כולה לרוסיה. ככל שהגרמנים התחילו לפלוש לרוסיה, סבי ומשפחתו המשיכו וברחו עד שהם הגיעו לקזחסטן ושם הם שהו עד סוף המלחמה.

במהלך שהותו בקזחסטן סבי חלה מאוד והרופאים הודיעו למשפחתו שסופו קרוב ואין מה לעשות בנידון, למזלו ולמזלי הרב סבי הבריא. סבא טוען: "למרות שחשבו שאני עומד למות, אלוהים רצה אחרת ועובדה שכיום יש לי משפחה יפה עם ילדים, נכדים ונינים", לדבריו זה היה הנס הכי גדול שלו במלחמה. בתום המלחמה חזרה המשפחה לפולין למשך תקופה קצרה ומשם הגיעו למחנה העקורים בצרפת, שם שהו עד לעלייה לאניית המעפילים "אקסודוס".

תום המלחמה והמסע לארץ ישראל

בתאריך 11/7/1947, כשנה לפני קום המדינה, יצאה מנמל סט (Sete) שבדרום צרפת ספינת המעפילים "אקסודוס" (שיכלה להכיל כ-1,000 איש) ועליה 4,515 המעפילים ששהו בצפיפות איומה, ביניהם מאות ילדים וגם סבי אברהם שהיה אז בערך בן 12. מיד עם צאת הספינה מהנמל בצרפת הקיפו את הספינה אוניות מלחמה בריטיות ומטוס בריטי חג מעליה.

סבא מספר: "הספינה הטלטלה בים במשך שבעה ימים, הצפיפות הייתה נוראית ולפיכך הקשיים והסבל". כאשר הספינה התקרבה לחופי ישראל ציוו הבריטים על האונייה לעצור וכאשר סרבו, השתלטו עליה חיילים בריטים. המעפילים ניהלו מאבק עיקש בחיילים הבריטים, שניסו למנוע מהמעפילים, כולל סבי ומשפחתו לעלות לארץ ישראל. במאבק נהרגו שני מעפילים ומלווה אמריקני שבא לעזור להם. כמו כן נפצעו רבים אחרים.

הבריטים גררו את הספינה לנמל חיפה והמעפילים הועברו בכוח לספינות אחרות (ספינות גירוש) והוחזרו לנמל "פורט דה בוק" בצרפת. שלושה שבועות עגנה ספינת הגירוש בצרפת כשבמשך כל התקופה המעפילים סרבו לרדת ממנה ודרשו לחזור לארץ ישראל. ממשלת צרפת סירבה לשתף פעולה עם הבריטים ולכן החליטו הבריטים להעביר את הספינה לגרמניה. בגרמניה, המעפילים הורדו בכוח רב מספינות הגירוש ששוכנו במחנות תחת שמירה קפדנית. הדבר עורר הדים רבים בעולם ובעיתונות, ופורסמו תמונות ומאמרים על הפרשה ועל בעיות הפליטים, ניצולי השואה (שארית הפליטה), שרצו לעלות לארץ ישראל. לאחר שהות של כשנה במתקני המעצר בגרמניה, עלו מעפילי "אקסודוס" ובניהם סבי, סוף סוף לארץ ישראל.

החיים בארץ

כאשר סבי ומשפחתו הגיעו לארץ ישראל, הם שהו במעברה ברעננה וזמן קצר לאחר מכן קיבלה המשפחה דירה בכפר סבא, בשיכון סירקין. את לימודיו התחיל סבא בכיתה ו' בבית ספר של חינוך דתי "המזרחי". עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון התגייס סבא ל"גבעתי". כחודשיים בלבד לאחר מכן התחיל קורס מכי"ם (מפקד כיתה). השלב הבא היה קורס סמלים ומעט אחר כך קורס קצינים. סבא השתחרר מצה"ל כקצין בשריון.

אחרי השחרור התקבל סבא לתעשייה הצבאית ואחרי אחת עשרה שנות עבודה קיבל הצעת עבודה בתעשייה אווירית. במשך חמש שנים "הושאל" על ידי משרד העבודה להדריך ילדים שנפלטו ממערכת החינוך. לאחר התקופה הזאת היה למנהל בית הספר לשפות של התעשייה האווירית.

את סבתא אהובה הכיר סבא לאחר השחרור מצה"ל. הם התחתנו בשנת 1960 ולאחר שלוש שנות נישואים נולד להם בנם הבכור, דוד שלי, רונן ולאחר כעוד שלוש שנים נולד בנם האמצעי, אבא שלי, שי. כחמש עשרה שנים לאחר נישואיהם נולדה הבת השלישית והאחרונה, דודה שלי, מאיה.

מאיה נולדה כשנתיים לאחר מלחמת יום הכיפורים בה נהרג אחיה של סבתא אהובה, מאיר. לאחר נפילתו של מאיר רצו סבא וסבתא לשמח את המשפחה ולכן קראו לילדה שנולדה מאיה, שם שמכיל את שמו של אחיה של סבתא מאיר.

ההישג שסבי הכי גאה בו הוא ששרד את מלחמת העולם השנייה והתגבר על הקשיים שעבר והצליח להקים "משפחה לתפארת".

סבא מאוד אוהב לקרוא בשעות הפנאי, ללכת להצגות ולהרצאות שאליהן הוא הולך פעם בשבוע. בנוסף, סבא מאוד אוהב ללכת לטייל עם סבתא. כיום לסבא וסבתא שלי שלושה ילדים, תשעה נכדים ושלושה נינים, שהם דואגים לארח פעם בשבועיים.

סבי וסבתי ביום חתונתם

סבי וסבתי כיום

משפחת לוברטובסקי המורחבת

סבי ואני כשהייתי קטנה

הזוית האישית

סבא אברהם: נהניתי לבלות זמן איכות עם נכדתי היקרה ולספר לה את קורות חיי.

יובל: בזכות העבודה חיזקתי את הקשר עם סבי ואני שמחה שזכיתי ללמוד עוד אודותיו.