מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבטלנה לישראל

אוריאל וסבטלנה
סבטלנה פעם
ילדות ועלייה לישראל

ילדות

סבטלנה מילר, שם נעורים לאייר, ילידת 1964 בסיביר שברוסיה, היו שמונה עשרה אחים ואחיות במשפחתה. במשפחתה היה משק עם פרות ותרנגולות ושדה חקלאי לגידול פירות וירקות, לכל אחד מהילדים במשפחה היה תפקיד במשק. תפקידה של סבטלנה במשק היה לחלוב את הפרות ולבשל. היה להם בית מרווח וגדול העשוי מעץ וליד ביתם היה אגם, השפה העיקרית שהיו מדברים במשפחה הייתה רוסית. תקופת ילדותה היתה תקופת הממשל הקומוניסטי ובבית הספר הפעילו עליה לחץ כדי שהיא תסכים להיות קובסומולית אך היא לא הסכימה כי החינוך בבית היה חינוך של ה' ותורת הקומוניסטים מתנגדת באמונת ה'. הוריה של סבטלנה היו נינה- האם, ואנדריי- האב שעבדו בכוריי פחם ברוסיה. אנדריי עבד בכורים ונינה עבדה כשומרת בדודי חימום של הכורים. נינה נולדה בשנת 1939 ואנדריי בשנת 1941 שניהם ילידי סיביר. האבא היה שמח ומאושר כשהיה נולד עוד ילד וגם היה מקבל אותם בצורה מיוחדת.

סיפורים ושירים מיוחדים בילדות: סבתי היתה שומעת מהוריה על סיפורי התנ"ך, למשל על בריאת העולם והייתה שרה שיריי תהילים. וזה היה אסור באותה התקופה אז הם היו עושים זאת בשקט ובסתר.

העלייה לארץ

בשנת 1984 סבתי התחתנה וכעבור חמש שנים היא ובעלה פבל מילר החליטו לעלות לישראל, הם היו בעלייה השנייה לישראל מרוסיה בזכות אביו של בעלה, דוד מילר, שחיכה וארגן הרבה מאוד שנים וזמן כדי לעבור לגור בישראל. ובשנת 1989 באפריל הם עלו סוף סוף לישראל, סבתי אמרה "אנחנו כמו בבית" לאחר שעלתה לישראל. ומשם הם חיו בטבריה במרכז קליטה במשך כשנה ולאחר מכן הם עברו לחיפה.

הזוית האישית

לדעתנו הפעילות הזאת מצויינת כי הילדים לומדים על חייהם של הסבים והסבתות כך שבעתיד הדורות שלנו ידעו על העבר הרחוק.

מילון

תקופת הקומוניסטים
היא שיטה כלכלית שבה הכל שייך לכולם (כלומר למדינה). לפי הגישה הזו כל אמצעי הייצור במדינה הם של המדינה ואין בעלות פרטית על אמצעי ייצור (לאיש אין בעלות על דברים שמייצרים ערך וכסף, כמו מפעלים, שדות וכדומה). מלבד לגישה הכלכלית, היה גם אסור להאמין באלוהים ולכן היהודים היו נרדפים.

ציטוטים

” "הרגשתי שאני בבית" – סבטלנה מילר“

הקשר הרב דורי