מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא שמי לוינסון

סבא שמי כיום במעבדה שלו
מגיל קטן אהבתי לבנות ולפרק דברים
סיפור חייו של סבא שמי - אבא של אבא שלי

 

נולדתי בשבת בתאריך 1/11/1947 (לקראת הקמת מדינת ישראל) בתל אביב בבית חולים אסותא. גדלתי בחולון. הייתי בן יחיד להורים מבוגרים בני 40. אבי (בנימין) עלה לארץ מפולין מהעיר מזריץ כחלוץ, באונית מעפילים קטנה מאיטליה, בשנת 1939 לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

אימי (רבקה) עלתה לארץ מפולין, באוניה ועם רשיון עליה, בשנת 1939. היא עלתה מהעיר צנסטחוב בפולין, שהיא עיר ידועה בשל כנסית "המריה השחורה" שהפולנים האמינו בסגולות המרפא שלה. בכנסיה היה שעון גדול שאבא שלה היה מתקן כי הוא היה שען. אמי ידעה לצייר יפה והיתה מוכשרת בידים, כנראה בגלל שאבא שלה היה שען. גם אני (סבא שמי) מוכשר בידים וגם בני עמית (אבא של עידו) מוכשר בידיים.

הורי נתנו לי את השם שמי שהוא קיצור של: שמואל (אבא של אבא שלי) ושל יעקוב (אבא של אמא שלי) ששניהם ניספו בשואה. שם משפחתנו הנו לוינסון שפרושו הבן של הלוי. סון זה בן. לוין הנו הלוי של. לכן לוינסון משמעותו הבן של הלוי. לפי ספורי סבא בנימין בבית של סבא שלו הייתה כוס של ליל הסדר של רבי יצחק הלוי מברדיצב. אנחנו צאצאים שלו ולכן אנו לוינסון.

גדלתי בחולון בבי"ס עממי הס. את התיכון עשיתי במגמה מיקצועית ובפנימיות היות והורי עבדו כל היום בחנות הבגדים של חברת "אתא" ולא היה מי שישגיח עלי. כך בפנימיות הייתי במסגרת. בצבא שרתתי בדרום במקום סודי. את סבתא תמי הכרתי במסיבה. אני הייתי בן 18 ותמי היתה בת 16. כשהשתחררתי מהצבא התחתנו בתאריך 4.11.1969 (אחרי שנים, ה- 4.11  הוא גם יום הרצחו של ראש הממשלה רבין). גרנו בערד, בה נולדו וגדלו שני בנינו: עופר (על שם צבי – אבא של אשתי תמי, שנהרג בתאונת דרכים על אופנוע שתמי הייתה בת 12) ועמית – אבא של עידו.

סבא שמואל

תמונה 1

אני עבדתי בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני שליד דימונה). עבדתי במשמרות ותורנויות ונעדרתי הרבה מהבית. עול גידול שני הבנים וחינוכם נפל בעיקר על תמי. יום אחד, בווכוח מקצועי עם הבוס שלי הוא לא הסכים עם עמדתי המקצועית (הייתי אז טכנאי ומנהל מעבדה) ואמר לי: "זו לא גישה אקדמאית". נפגעתי ובאותו רגע החלטתי שלא יגידו לי כך יותר ועלי ללכת ללמוד באוניברסיטה ולהיות אקדמאי.

בעידודה ובהסכמתה של תמי, שלקחה בכך על עצמה את כל נטל הבית התחלתי ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. זה לא היה קל לא לי, לא לתמי ולא לילדים – היות והייתי בעל משפחה וגם עבדתי. יום אחד החליטו בקמ"ג להסיע את העובדים עם אוטובוסים של הקמ"ג ולא עם אג"ד. נרשמתי ללימודי נהיגה באוטובוס. כל יכולתי אחרי שעור נהיגה בבאר שבע ללכת לאוניברסיטה וללמוד שם. אחרי קבלת הרשיון הסעתי עובדים מערד לקמ"ג בבוקר לפני תחילת העבודה ואחה"צ בגמר העבודה. כך יכולתי גם לממן חלק משכר הלימוד. סיימתי את למודי התואר השני במתמטיקה ומדעי המחשב משולב עם הנדסה גרעינית כשהייתי בן 40 . המשכתי לעבוד בקמ"ג בתפקידים שונים ובנושאי מחקר ופתוח שונים.

יום אחד הייתי בכנס מקצועי בנורווגיה בנושא קרינה סביבתית וראדון. הנושא ענין אותי ולפני פרישתי מקמ"ג ובמסגרת שבתונים התחלתי להשתלם, להתמחות ולעסוק בנושא זה עד היום. כשעברנו לקדימה בשנת 2016 ולבית פרטי, הקמתי מעבדה לראדון ובדיקת רדיואקטביות במוצרי בניה ואני ממשיך לעסוק בנושאים מענינים אלו עד היום (בגיל 70).

אני וסבי בתכנית הקשר הרב דורי

תמונה 2

הזוית האישית

קישור למצגת מאתר ביה"ס ניצני השרון

המצגת של סבא שמואל לוינסון והנכד עידו

 

מילון

לוינסון
שם משפחתנו הנו לוינסון שפרושו הבן של הלוי. סון זה בן. לוין הנו הלוי של. לכן לוינסון משמעותו הבן של הלוי.

ציטוטים

” לפי סיפורי סבא בנימין אנחנו צאצאים של רבי יצחק הלוי מברדיצב. “

הקשר הרב דורי