מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1945 תש"ה, בקיבוץ משמר השרון, שבמרכז.

כבר בגיל שנה וחצי עברתי לגבעתיים. הגעתי לקיבוץ כפר החורש . בגיל 18 עם גרעין נח"ל ומאז אני גר שם. אחרי הצבא עבדתי ברפת במשך 8 שנים משנת 1965 עד שנת 1973. באתי לקיבוץ כי התחנכתי בתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד", שמטרתה היתה להביא חברים חדשים לקיבוצים. אותנו שלחו לכפר החורש .

עבדתי כחצרן בבתי הילדים וגם בקיבוץ. הייתי מרכז מחוז בנוער העובד ואחרי זה למדתי באוניברסיטה אנגלית והיסטוריה בהמשך, עבדתי כגנן בנוי ועורך לשוני במכללת אורנים, בהוצאת הספרים "הקיבוץ המאוחד" ובעיתון "קיבוץ".

בשנת 1969 התחתנתי עם מיכל ז"ל ונולדו לנו 3 בנות: סיגלית בשנת 1970, לילך בשנת 1975 וענב בשנת 1977. ילדותי במשמר השרון הייתה קצרה ומוקדמת לכן, אין לי זיכרונות משם, אלא רק תמונות.

בקיבוץ שלי הילדים ישנו בלילה בבתי הילדים ולא עם ההורים. קראו לזה לינה משותפת. כאשר הבנות שלנו גדלו קצת רצינו שהן ישנו בלילה אתנו בבית. אנשים רבים רצו אותו דבר וכך הצלחנו להעביר החלטה בקיבוץ על "הלינה המשפחתית". זה היה שינוי מאוד טוב ומשמח בשבילנו. בעקבות זאת בנו בתים חדשים, שבהם חדרים לילדים והגדילו דירות ישנות. ענב בתי הקטנה נולדה בדיוק כשעברנו לבית של הלינה המשפחתית. איזה כיף לה!

בהתחלה קיבלנו מהקיבוץ את כל מה שהצטרכנו בלי לשלם. הסיסמה של הקיבוץ הייתה: "מכל אדם לפי יכולתו ולכל אדם לפי צרכיו". בהמשך, בערך בשנת 2000 הוחלט על שינוי: להפריט את הצרכים של החברים והילדים. בשביל זה ניתנה משכורת לחברים וכך יכלו לקנות בכלבו של הקיבוץ את כל מה שהצטרכו.

בקיבוצי אף פעם לא הייתה פינת חי ממשית. אני מאוד אוהב בעלי חיים ולכן הקמתי פינת חי קטנה לצד הבית שלנו. הבנות שלי וגם הנכדים בילו הרבה בחברת תרנגולות, ברווזים, תוכונים, קביות, ארנבות, טווסים וצבים. ילדי הגנים בקיבוץ באים אל "החצר של שמוליק" ונהנים.

פינת החי של סבא בקיבוץ – החצר של שמוליק

הזוית האישית

אביב: נהניתי  ממפגשי התכנית, ללמוד על סבא ועל הקיבוץ.