מאגר סיפורי מורשת

אני כותבת את סיפור המורשת של סבא שלי. חשוב לי התיעוד של סיפור העלייה לארץ ישראל של סבי.

סבי נולד בשנת 1932, הוא היה בן יחיד, אביו היה חילוני ואמו הייתה דתיה.

טרם פרוץ המלחמה אביו היה כימאי וסוכן מכירות, אמו הייתה עקרת בית. כשהיה בן 6 אביו נלקח למחנות כפייה,

הם נשארו ללא אביו. בשנת 1944 סבי נלקח לגטו בבודפשט. בשנת 1945 סבי השתחרר מהגטו ביחד עם אמו,

אמו הייתה חולה מאוד. בתום המלחמה אביו לא חזר עקב מוות במחנות הכפייה. ולאחר מכן סבי הותיר את אימו בעת עלייתו לארץ. סבי למד בתיכון יהודי בבודפשט וסיים אותו בהצלחה.

סבי נאלץ לעבור את חלק מהשואה ואת כל חייו ללא משפחתו, האילוצים האלו העיקו על ילדותו, הוא בסך

הכל היה ילד קטן שנאלץ לעבור את ילדותו בסבל רב ללא חוויות טובות, בשל מחלת אמו ומות אביו, נבצר ממנו

לעבור חוויות מהנות בילדות , סבי לא זכה לגדול עם משפחתו.

ב 1948 סבי הצטרף לתנועת נוער יהודית ששמה "השומר הצעיר" ואיתה עלה ארצה בשנת 1949 .

 

בבואו לארץ גר בקיבוץ ועסק בעבודות חקלאיות, כשמלאו לו 18 התגייס לצה"ל ושירת בחל השריון עד הגיעו

לדרגת "סרן". עם שחרורו מהצבא למד מחשבים ועסק בזה עד צאתו לפנסיה. ב 1961 סבי התחתן עם סבתא,

נולדו להם שלושה ילדים, בן ו-שתי בנות, אבי הוא הבן הבכור.

בעמדתי, בתור ילדה עם ילדות מהנה, אני מנסה לדמיין את ילדותו הקשה של סבי ושל כל האנשים שחוו את

השואה, כשאני חושבת על סבי ועל ילדותו הקשה אני פשוט בוכה, אני יודעת שאנשים שעברו כאלה דברים

בחיים ושרדו אותם הם אנשים חזקים שנחושים בדעתם עם תקווה רק לטוב, אני חושבת שסבי עבר את

השואה בהצלחה ובגבורה רבה. בנוסף, איני מאמינה שאיש יכול לפצות פה על ילדותו הקשה והנוראית

לעומת אנשים שהיו בשואה, שילדותם נהרסה, ומשפחתם נספתה בשואה המזוויעה.