מאגר סיפורי מורשת

רמי כהן מספר על אביו:

המקצוע של אבא שלי היה לנגן בכינור.

אבל אני לא ידעתי איך הוא למד לנגן בכינור לפני מאה שנה. אבל בכל זאת הוא היה נגן מספר אחת בפרס. כולם רצו שהוא יבוא וינגן במסיבה שלהם כמו חתונה בר מיצוה בריתות ועוד…

 

אבא שלי היה גר בפרס בעיר שיראז עם עשרה ילדים שאחד מהם זה אני רמי. והוא היה מפרנס את כולם עם הכינור שלו. והוא לא לימד את אף אחד מילדיו לנגן בכינור. כי הוא לא ראה בזה מקצוע לעתיד. בשיראז היו גרים יהודים ומוסלמים ביחד, וביחסים טובים מאוד. אבל כל המוסלמים רצו להזמין את אבא שלי לאירוע שלהם אבל אבא שלי לא רצה והוא היה "בורח" מהם,ובכל זאת רצו אותו והיו מוכנים לשלם כל מחיר.

גם כשהוא הלך להופיע באירוע שלהם הוא לא היה אוכל כלום שם בגלל שזה לא היה כשר והוא שמר על כשרות. הוא היה ממתין עד כשהיה חוזר מאוחר בלילה אחרי האירוע ואז היה אוכל בבית. הוא היה הולך לנגן רק לפני מוסלמים החשובים ביותר בעיר.

 

כך היגיע השמועה לאוזניים של המלך הפרסי. למלך קראו רזארשה פהלבי הוא היה בארמונו בעיר הבירה של פרס טהרן. וכשהוא היה מגיע לשיראז לביקור הוא היה מזמין את אבא שלי לנגן בכינור וכמובן שאבא שלי הסכים להזמנה כי הוא היה מלך טוב לכל היהודים. עם זאת אבא שלי היה עושה לו ממש שמח והיה מנגן בשבילו מכל הלב עד כדי כך שהמלך היה קם ומנשק אותו.

 

העלייה של אבא שלי ומשפחתו. הם עלו בשנת 1962 שאני הייתי בן 12.כשעליתי לארץ הזמנים היו קשים היינו משפחה מרובת ילדים ומכיוון שאבא שלי היה מנגן בכינור בפרס פה לא היה לו מה לעשות, מנגינה על כינור לא הייתה בארץ פרנסה. אבא שלי עבד בכול מיני עבודות בשביל לפרנס את המשפחה. עבודת גננות או פרדסים בלקטוף תות שדה ועוד. העיקר להביא פרנסה הביתה.

 

אני כבר הייתי בן 17 הבנתי וראיתי את קשיי הפרנסה בבית. ראיתי שזה קשה לו מאוד, אז גם התחלתי לעבוד בפרדסים לקטוף תפוזים וקלמנטינות. בשנת 1967 הלכתי ללמוד מקצוע ולמדתי מסגרות . מכיוון שזו הייתה תקופה של מיתון ולא היה עבודה שלחו אותי לעבוד בתור פיקולו  ( מצלר) במלון אכדי.

 

עבדתי שם במשך 9 שנים בתור מלצר. וכך עזרתי להוריי שם במלון פגשתי במקרה פגשתי את אורי זוהר שעשה סרט שם הסרט היה "כל ממזר מלך"  הוא נהייה חבר שלי והוא הציע לי לעבוד בקפה כסית בדיזינגוף כי זה ביית קפה של כל האומנים דאז כמו למשל בום בצור גיל אלמגור יפה ירקוני תיקי דין שמוליק קראוס ועוד…..אני גדלתי עם כל השחקנים והאומנים האלה במשך 9 שנים!!! חזקל איש כסית ( ז"ל ) שהיה בעל המקום ומשה איש כסית (ז"ל)  אהבו אותי מאוד מאוד וגם השחקנים והאומנים אהבו אותי והצטלמו איתי נזכיר גם את הציר המפורסם מושה לברנשטיין הבמאי והמלחין ניסים אלוני. בשנת 1977 עזבתי את כסית והתחתנתי. ותכף התחלתי לעבוד במסעדת בורסת היהלומים אחרי שנתיים שעבדתי במסעדה התחלתי לנהל את המסעדה. גם שם היו אנשים גדולים וחשובים כמו נשיא הבורסת היהלומים משה שניצר (ז"ל) כמו הרב לו הרב הראשי לישראל. כעת נשיא בורסת היהלומים שמואל שניצר (הבן של מושה שניצר) ניהלתי את המסעדה במשך 31 שנה הייתי ממש בן בית ואני לא אשכח את יום ההולדת של ה-55 שעשו לי כל צוות העובדים כולל בעל הבית שהתמונות ידברו בעד עצמם.