מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא רבא היה סוחר וייצר כוסות לצבא הצרפתי.

סבא רפי פרץ והנכדה אור טולדנו
סבא רפי עם חברי ילדות
סבא רפאל מספר לאור הנכדה סיפור המשפחה

סיפור חיי

הוריי ואחיי עלו לארץ בשנת 1951 ממרוקו. אני נולדתי כבר בישראל בשנת 1953.

תמונה 1

תמונות משפחה ממרוקו  

תמונה 2

בהיותם במרוקו, אבי היה סוחר ומייצר כוסות לצבא הצרפתי. לאחר מכן, התקרבו הגרמנים ואז החלו ההורים שלי לברוח לישראל בספינות. בתחנה ראשונה הוריי הגיעו לצרפת ושהו שם כחצי שנה בצרפת ולאחרמכן המשיכו בספינות לישראל. כאשר הגיעו לארץ ישראל נשלחו הוריי ואחיי למעברה של פרדס חנה. עקב התנאים הקשים מאוד הם נאלצו לעבור למושב צרופה.

במושב צרופה היו תנאים יותר קשים מפרדס חנה ואז נאלצו לעבור למעברה בשער עליה בחיפה ומשםהתנאים המשיכו להיות גרועים ואז נאלצו לעבור למעברה של טירת כרמל ואז קיבלו צריף שיחסית התנאים היוקצת יותר טובים.

בשנת 1953 נולדתי בבית חולים רמב"ם, גדלתי במעברה הדרומית של טירת כרמל. אני הייתי עד גיל 6 במעברה זאת. בשנת 1959 קנו הוריי בית ערבי בכפר טירת הכרמל ושם היו תנאים טובים.בבית גרנו 12 נפשות, ויש רק 2 חדרים! למדתי בבית הספר רמב"ם עד כיתה ה'. מכיתה ו'-ח' למדתי בביתהספר מורשה. 

תמונה 3

 כיצד הכרתי את אשתי ?

באחד הימים הייתי בן  22 לא הרגשתי  כל כך טוב והלכתי לקופת חולים בטירת הכרמל. המתנתי בתור לקחת תרופות. מנוחה( אישתי) עמדה לפני בתור לקבלת התרופות בבית המרקחת. היא ביקשה ממני "טובה" אם אנייכול לקחת לה לתרופות ולהביא לה לעבודה. כך הכרנו,  ומשם לאחר 4 חודשים התחתנו עד היום הזה! אני התחתנתי עם מנוחה בשנת 1975. אני נשוי למנוחה  כבר 40 שנה ויש לנו  3 ילדים: ריקי נשואה ולה שני ילדים. אבי נשוי ולו יש ילד "בדרך" . דורון הצעיר נשוי. ולי יש שתי נכדות אור וליאן ועוד אחת בדרך!אור וליאן לומדות בבית הספר דגניה בכיתות ב' ו-ו'. והשנה תשע"ד 2014 אני משתתף עמן בתכנית הקשרהרב דורי בבית הספר.

בשנת 1971 בחודש מאי התגייסתי לצה"ל ומאז נשארתי בצבא  בשירות קבע, כ-27 שנים. בצבא אני שירתיבבית ספר הטכני של חייל האוויר. בצבא שירתתי כסגן מפקד האפסנאות והלוגיסטיקה והרכש וכן הייתי אחראילגיוס השוחרים של חייל האוויר בכל שנה וכולל לצייד אותם מכף רגל ועד ראש. הייתי גם קניין של הטכני לצורך הרכישות של הציוד האלקטרוני של השוחרים. ויש מישהו שעזר מאוד בבסיס ציוד הוא: יוסי (סבא של ירין).כל נושא הביגוד של הטכני. השתחררתי מהצבא בשנת 1997 בדרגת רס"ב.

בשנת  1960 עברנו לכפר טירה וקנינו בית ערבי בדמי מפתח (היה שייך לרכוש הנטוש). זה היה בית מאוד גדול עם גינה ופרדס וביחד עם זה גידלנו עזים, תרנגולות, כלבים, יונים, ברבורים, ברווזים, חמורים וכמובן, בפרדס גידלנו ירקות ופירות מכל הסוגים. היה לנו כרם עם ענבים מסוגים שונים: צהובים, ירוקים, סגולים, שחורים, אדומים, עם גרעינים, בלי גרעינים. בגינה היה לנו נחל טבעי והמים היו מגיעים דרך ההרים.בנוסף לכך בפרדס גידלנו פירות מסוגים שונים: משמשים, אפרסקים, רימונים, תפוזים, קלמנטינות, אשכוליות, חבושים, דובדבנים, תות שדה, אגסים, תפוחים, לימונים, שסק, עץ תאנים, עץ אתרוג, עץ תמר.

זיכרונות ילדות 

בחג בסוכות כשהיינו בונים סוכה אז היינו לוקחים מעץ התמר סכך. אבא שלי היה מייצר יין וערק מענבים ומרימונים. אמא שלי היה אופה חלות ופיתות גדולות בתוך תנור מיוחד ().בכפר כל האנשים ולא חשוב מאיזה עדה היו כמו משפחה אחת גדולה.

ביום ובלילה היו הדלתות פתוחות כל הזמן וכל אחד היה יכול להיכנס לבית של כל מי שהוא רוצה. את כל החגיםהיינו מקיימים כמו שהם כתובים ביחד עם כל הכפר לדוגמא: בפורים היו שולחים משלוחי מנות לכל הכפר שהםהיו מכינים ולא קונים! בשבועות היינו מתיזים מים אחד על השני. בל"ג בעומר היינו עושים מדורה ענקית בשכונה ועושים מנגל שכונתי. בפסח היינו מקיימים את המימונה (חג של מרוקאים) ואמא שלי הייתה מכינה מאות ומופלטות לכל הכפר. המימונה אצלנו הייתה כל הלילה עד הבוקר.

תמונה 4

אני מספר לנכדתי אור את סיפורי העבר

תמונה 5

מילון

פרנה – לחם מרוקאי
פרנה – לחם מרוקאי מסורתי מתכון ללחם המרוקאי המסורתי, אותו נהגו לאפות בתנור ("פְרֵנָה" בערבית מרוקאית) השכונתי או הביתי, שעל תחתיתו היו מונחים חלוקי נחל. מדובר בלחם בעל קרום רך ופנים בשרני וספוגי, טעים מאוד ומתאים במיוחד לליווי ארוחות עתירות רוטב (עגבניות חריף, כמובן). המתכון המובא כאן מספיק להכנת ארבע כיכרות.

ציטוטים

”בצבא הקבע שירתתי כסגן מפקד האפסנאות, הלוגיסטיקה והרכש.“

הקשר הרב דורי