מאגר סיפורי מורשת

אני עידן דונגי אבא של יולי, אורי וגילי.

נולדתי בארץ ישראל בעיר תל אביב בבית יולדות אסותא בשנת 1982 להוריי יהודית ונעם.

בבית יולדות זה נולדו גם אבי וסבי.

לסבי (אביו של נעם) קראו אהרונצ'יק ובסיפור זה נספר כיצד הפך אהרונצ'יק מפלמ"חניק ולוחם במלחמת העצמאות לאחד ממקימי חמ"ד שבהמשך הפך לרפא"ל ולראש מערך הניסויים שלו.

סבא רבא אהרונצ'יק נולד בשנת 1927 בעיר תל-אביב בישראל להוריו שמואל ולאה וקס (שם משפחתם עוברת ל – דונגי).

למד בתיכון במגמת רדיו ובערך בגיל 16 עזב את הלימודים, כדי להצטרף לפלמ"ח…

סבא תמיד היה אדם סקרן, יצירתי, אינטלגנטי במיוחד ואוטודידקט. במסגרת שירותו בפלמ"ח שירת כלוחם, מומחה לחומרי חבלה ומפקד.

באותם ימים ישראל והצבא שלה היו עוד בחיתוליהם והנשק והטכנולוגיה שעמדו לרשותם היו דלים ופרימיטיביים. התעורר צורך להקים גוף שיהיה אחראי על פיתוחים טכנולוגים ויבוא של טכנולוגיה בעיקר בתחום הנשק והצרכים הצבאיים. היוזמה נוהלה בתחילה על ידי בן גוריון עצמו ואנשים רבים אחרים ביניהם שמעון פרס ואחרים.

בהיות אהרונצ'יק  איש טכני, עם ידע כללי רחב בפיזיקה ובנושאים מדעיים נוספים ובהיותו בעל ניסיון פיקודי בפלמ"ח, נבחר להיות אחד ממובילי הצוות הזה.

בתחילה הוקם חמ"ד (חיל המדע) שפעל בין 1948-1952 והיה משויך ל"הגנה", עסק בפיתוח נשק וניסויים בנשק.

הסיבות העיקריות שהובילו להקמת "חמ"ד":

– הצורך לא להיות תלויים ביבוא נשק, לאור חוסר האהדה של ישראל בעולם.

– הרצון לא לייצר תלות בגורמים זרים.

אהרונצ'יק היה אחד מהעומדים בראש "חמ"ד" והועלה לדרגת סגן אלוף.

עם השנים הפך הצורך הכלכלי לגורם משמעותי ביכולת של ישראל לפתח נשק ומערכות הגנה ומאחר שהצבא אינו גוף כלכלי היה צורך להפוך את חמ"ד לגוף ממשלתי שיודע גם למכור טכנולוגיה ולעבוד מחוץ לתחומי הצבא.

וזו אחת הסיבות המרכזיות להקמת רפא"ל.

לאחר שהוקמה "רפא"ל" מונה אהרונצ'יק לראש מערך הניסויים שלה.

בתור ראש מערך הניסויים לקח חלק מרכזי של פיתוח אמצעי לחימה רבים כגון: המטען החלול, סוגי טילים שונים: שפריר,גבריאל, פופאי ועוד.

אחד הדברים שזכורים לי בתור ילד היא שתמיד כשהייתי בחברת סבא שלי כל אדם שהיה פוגש אותו היה פונה אליו בתור פרופסור דונגי למרות שאפילו לא הייתה לו תעודת בגרות, מה שמלמד שהחכמה והתושייה נמצאים באדם עצמו ולא בגיליון הציונים שלו.

סיפור האהבה של סבא רבא אהרונצ'יק וסבתא אהובה

בתקופת המצור בירושלים  לפני קום המדינה (1948-1947) סבא אהרונצ'יק היה בפלמ"ח ועסק בנושאים של חבלה. הוא עלה עם אחת השיירות לירושלים הנצורה כדי להיפגש לדיון עם מנהל הביצורים של ירושלים מטעם 'ההגנה' זאב פריזר.

בתום הפגישה סיפר זאב לאהרונצ'יק שיש לו בעיה ושאל אם יוכל לעזור לו. הבן של זאב, שמו גדעון נפצע באחד הקרבות בידו והוא צריך להגיע לבית חולים בת"א. זאב שאל את אהרונצ'יק אם גדעון בנו וביתו אהובה יוכלו להצטרף לנסיעת השיירה חזרה לת"א כדי לקבל טיפול רפואי.

בדרך סבתא אהובה טיפלה באחיה הפצוע והכירה את סבא אהרונצ'יק.

שניהם מאוד אהבו מוזיקה קלאסית וכל הדרך שרו ושרקו יצירות קלאסיות וכל השאר היסטוריה.

הזוית האישית

יולי: נהניתי מאוד מתכנית הקשר הרב דורי. שמחתי שחקרתי את סיפורו של סבא אהרונצ'יק עם אבי, סבי וסבתי שהגיעו כל אחד בנפרד לבית הספר ועבדו איתי בחדר מחשבים.

אלעד: היה לי כיף לקחת חלק. ריגש אותי לדעת שסבא רבא של חברי יולי היה מקימי רפא"ל ותרם רבות למדינה.