מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בתל אביב בבית חולים אסותא בתאריך 16.7.1947.באותה תקופה הבריטים שלטו בארץ. תקופת המנדט הבריטי.

את ילדותי, נעורי ובגרותי עד נשואיי חייתי בתל-אביב. אבי הגיע מפולין, אמי עלתה לארץ מטורקיה. משפחתה היגרה מרוסיה לאחר הפראות ביהודים. בסביבת ביתי היו הרבה בתים קטנים של פעם, שבחצרותיהם היו עצי פרי שונים: שסק, גויאבה, מישמש, רימונים ועוד. אנו כילדים היינו מפלחים מפירות אלו כשהדיירים לא היו בנמצא.

פורים בשכונה ואני מחופש ל – cowboy

סדר יומי התחיל בבוקר כשאמי הייתה מעירה את אחי הקטן ואותי מוקדם לבית הספר, האם הכינה את הסנדוויצים, האב היה הולך מוקדם לעבודה. היינו נפגשים בבוקר מספר חברים והיינו הולכים לבית הספר שהיה במרחק קצר מהשכונה בית ספר הכרמל. כל בוקר היינו נאספים בחצר הגדולה בבית הספר ואחד/אחת התלמידים היה מקריא את פרקי היום בתנ"ך, לאחר מכן היינו נכנסים לכיתות הלימוד.

אציין שבזמנו למדנו 56 ילדים בכיתה אחת, בהפסקה הגדולה היינו משחקים במספר משחקים: חמור חדש, בו כורע אחד התלמידים והשאר קופצים מעליו. שיחקנו מחניים עם כדור כשמתחלקים לשתי קבוצות. כדור סל במגרש הצמוד לחצר הגדול ותמיד הייתה תחרות מי מגיע ראשון לתפוס את המגרש. לאחר שעות הלימודים היינו רצים מהר הביתה לאכול, להכין שיעורים שתמיד קיבלנו ולאחר הכנת השיעורים היינו יורדים לשחק כדור רגל. היו ימים שבערב היינו משחקים במחבואי לילה עד שאמי הייתה קוראת לנו לעלות לארוחת ערב ולישון.

הפמוט של שבת – החפץ שהכי קרוב אלי

החפץ האמור הינו פמוט שנשאר בשלמות משני פמוטים ששימשו את משפחתי להדלקת נרות שבת. הפמוטים הם מתקופת המאה ה-18. פמוטים אלו נעשו בעבודת יד.

באותה תקופה באירופה רדפו את היהודים וכדי לשמר את יהדותם הדליקו את הנרות בערב שבת. הפמוטים היו עשויים בעבודת אומנות כמו שאתם רואים. כך שלא היה שום סימן לכך שפמוטים אלו משמשים לטקס דתי. פמוטים אלו עברו בירושה מסבתא רבתא לסבתי שהעבירה לאמי שהעבירה אלי. ארבע דורות. לצערנו במשך השנים פמוט אחד נשבר והשני נותר לפלטה.

כשהייתי קטן שמעתי את כל הזמרים של אותה תקופה אלביס פרסלי, פול אנקה, קליף ריצ'ארד ועוד. הזמר המועדף עלי באותה תקופה היה קליף ריצ'ארד ולהקת הצלליות, קניתי כל תקליט שיצא לשוק באותה תקופה. כשהודיעו ברדיו שקליף ריצ'ארד והצלליות מגיעים להופעה חד פעמית, הוצאתי את כל חסכונותיי כדי לקנות כרטיס להופעה. למזלי ולהנאתי קיבלתי מקומות באולם קולנוע תל אביב בשורה הראשונה. זאת הייתה חוויה שלא אשכח אותה לעולם. השיר האהוב עלי במיוחד הוא cliff richard Living Doll בובה חיה.

אני זוכר שגם אבי אהב מוזיקה, בשבת בבוקר אבי ז"ל, אהב לשמוע ברדיו את תכניות הבוקר ובעיקר את השירים שביידיש. הוא לא אהב את השירים שאני אהבתי. כשבגרתי, התחתנתי ונולדו ילדי, הזמרים האהובים עלי מאז ועד היום הינם: אלטון ג'ון ולהקת קווין. לשמחתי לפני מספר שנים כשהופיע אלטון ג'ון בארץ קנו לי בנותיי וחתני כרטיסים להופעה, הופעה מדהימה שלא אשכח לעולם. נכדתי ליה שומעת שירים שונים לגמרי מתקופתי, השירים האהובים עליה ביותר הם: let me love you ג'סטין ביבר step fun.

כיום אני גמלאי בנק לאומי לאחר שעבדתי בו 43 שנה. אני עוסק בהתנדבות זה עשרים ואחת שנה למען הקהילה, בליונס לב ארי הוד השרון. מועדוני הליונס בארץ ובעולם פועלים כדי לשרת את הקהילה כסיסמתו "לשרות אנו".

אני ונכדתי גרים באותה עיר קרוב מאוד אחד לשנייה. יש בינינו קשר רצוף, אנו מתראים לפחות פעמיים בשבוע , כשבכל יום שבת המשפחה המצומצמת נפגשת משעות הצהריים אצלנו לארוחה וחברותה.

הזוית האישית

סבא עדי: אני מאוד שמח שהוצע לי להיות בתכנית הקשר הרב דורי. התכנית נתנה לי גישה פתוחה לנכדתי, שללא התכנית איני יודע אם אי פעם הייתי מספר לה את סיפוריי והיא הייתה מודעת לחוויות שעברתי. למדתי להכיר יותר טוב את יכולותיה והאיכויות שבה. אני חושב שפרויקט זה הינו חשוב לקירוב בין הדורות שאינם מודעים לאירועים שהיו. אני חייב לציין שפרויקט זה קירב ביני לבין נכדתי שרואה אותי היום באור אחר.

ליה: כל פעם כשנפגשנו שימחת אותי וכשסיפרת את הסיפור, סיפרת ברגש. השקעת בי ובתכנית. נהניתי להיות איתך יחד, אוהבת ליה.