סבא מספר על המצור בירושלים
סיפור חייו של סבא משה
סבי משה מוכתר בן אליעזר ורבקה ז"ל, נולד בירושלים בשנת 1942. בביתו השפה המדוברת הייתה עברית . בית המשפחה היה בית אבן פשוט עם חצר בשכונת נחלאות.. הבית לא היה מחובר לרשת החשמל ולא לרשת המים והמשפחה חייה מהמים שנאגרו ממי הגשמים מבור המים שהיה בחצר.
המאכלים
שנאכלו בביתם היו מאכלים מזרחיים ארץ ישראליים והתבוססו על הגידולים שהיו קיימים
על פי עונות השנה. התקופה
בה סבי גדל, הייתה תרום הקמת המדינה, ערב יום העצמאות. בתקופה זו שלטו בארץ
הבריטים ומצד הישוב היהודי בארץ התקופה מתאפיינת בהתארגנות המחתרות ההגנה,
האצ"ל והלח"י שעשו הכל כדי לגרש
את הבריטים מהארץ ולזכות בעצמאות. כילד, חווה סבי את תקופת הצנע שמשמעותה חלוקת
מזון בתלושים, מנה צנועה לנפש. אפילו מיי בור המים שהיה ברשות המשפחה חולקו
בצורה ווה בין תושבים נוספים בשכונה שלא היה ברשותם בור. החלוקה התבצעה על ידי גוף
שנקרא "משמר העם" שלוש פעמיים בשבוע . התושבים הגיעו עם פחים, בדרך
כלל פח למשפחה כאשר המים היו אמורים לשמש לשתייה, לרחצה, לבישול , לכביסה ולניקיון הבית. בתקופה זו כשירושלים הייתה
במצור, היה מחסור חמור במצרכי מזון. הנשים היו יוצאות לשדות על מנת לקטוף עשבי
תבלין ו "חובזה", להכנת מרק חגיגי. בבית משפחתם היה מקובל כמאכל
יומיומי (בזמן המצור) למרוח על פרוסת לחם זעתר ושמן זית .
סבא
רבא שלי אליעזר ז"ל נולד גם הוא בירושלים. הוא היה בן למשפחה של שבעה נפשות. סבא
של סבי יחזקאל שנולד בירושלים בשכונה
הסמוכה לשער שכם. עבד כירקן בשוק הבוכרים .סבתא של סבי מזל הייתה עקרת בית. ביתם היה סוג של צריף סביבו
שדות ירוקים ושכנים מרוחקים אווירה של כפר. היו שגידלו פרות ומכרו חלב לתושבי הסביבה. סבתו מזל גידלה תרנגולות . אביו
אליעזר בילדותו תלמיד ישיבה בפורת יוסף שבירושלים .לפי סיפוריו זכה לחינוך נוקשה
חרדי. באותם ימים נהגו המורים להלקות ילד שטעה ולא התנהג לפי כללי החינוך של אז.. וכבר בצעירותו בגלל המצב הבעייתי ששרר בארץ , הפרעות של הערבים ביהודי
ירושלים חברון ועוד מקומות , התנדב לשרת בא"צל . כשפרצה מלחמת העצמאות התגייס
ל"הגנה" ולחם בירושלים עד למועד הפסקת הקרבות.
סבתא
רבתא שלי רבקה ז"ל, נולדה בירושלים. היו לה שלושה אחים ואחות ולמעשה כבר בגיל
צעיר הפכה להיות יתומה מאבא . הואיל וגדלה
בבית שהמצוקה הכלכלית העיקה מאוד וכבר בגיל צעיר יצאה לעבודה עוד בטרם סיימה בית
ספר עממי ככה שלא רכשה השכלה בסיסית, אך למדה תפירה כמקצוע והגיעה לבתים של אנשים אמידים ותפרה להם בגדים.
סבתו רחל הייתה אישה מאוד מיוחדת וחזקה. היא גידלה משפחה של חמישה ילדים וכבר בגיל
צעיר התאלמנה היות ובעלה משה -שסבי קרוי על שמו עסק במסחר שהיה כרוך בנסיעות מחוץ
לארץ והיה שולח מידי פעם כספים לאשתו רחל שחסכה והצליחה לבנות בית של שש דירות
במחשבה שלכל אחד מילדיה תהיה דירה משלו, אך בעיצומה של הבנייה סבאו משה נפטר
ממחלה בחוץ לארץ ומקום קבורתו לא ידוע למשפחה. סבתו רחל המשיכה בכוחות עצמה וארגנה פועלים שסיימו
את מלאכת הבנייה. במקביל עבדה כפועלת ניקיון וכביסה בבית החולים שערי צדק הישן.
הוריו רבקה ואליעזר נישאו בגיל צעיר והעמידו משפחה
של שישה ילדים .הדבר החשוב ביותר שעמד לנגד עיניהם היה להקנות חינוך ברמה גבוהה
ככל שניתן לילדים. כדי לגאול אותם בעתיד
ממצוקה כלכלית ושיהיו משכילים .
זיכרונותיו
של סבי מילדותו המוקדמת רבי ומגוונים ,ארוחת שבת עם מעט אוכל אבל הרבה שמחה ושירי
שבת, ביקור של סבי בכותל כשיושב על כתפי אביו, טיולים של שבת לבית סבו וסבתו דרך
שדות ירוקים ופורחים .זיכרון מאוד טראומטי עבור סבי הייתה בתקופת המצור בירושלים
בהיותו בן חמש, זיכרונות של הפצצות בלתי פוסקות ורעב קשה . סבי נפגע באחת ההפגזות
האלה פציעה אנושית, סביבו נהרגו רבים מחבריו
. הוא קם על רגליו והבחין באמו רצה
לקראתו מרימה אותו בזרועותיה אל עגלה של מחלק
קרח והבהילה אותו לבית החולים האנגלי, ברחוב הנביאים שירושלים. הטיפול היה מאוד
טראומטי, כי לא היה חומרי הרדמה והיה צריך לתפור את הפצעים שהיו לו ללא הרדמה.
בגלל העומס הרב בבית החולים. אמו של סבי נאלצה לקחת את סבי הפצוע בחזרה לביתם, להחלמה ארוכה בתנאים קשים של מצור ורעב. זיכרונות אחרים של סבי זוכר הם זיכרונות
של חיי שכונה תוססים עם הרבה מאוד ילדים בשטח יחסית קטן. הרבה מאוד
משחקי כדור, גולות, אג'ואים, תופסת, מחבואים וכדומה .
סבי
למד בבית הספר "בית החינוך" גם ביסודי וגם בתיכון, מאחר שלא היה חוק
חינוך חובה, סבי נאלץ לעבוד בחופשים על מנת לכסות את הוצאות שכר הלימוד. בכיתות
הבוגרות היה יוצא למחנה עבודה, בקיבוצי העמק . כאשר המשכורת הייתה מועברת לבית
הספר לכיסוי שכר הלימוד.
סבא
משה היה חבר בתנועת הנוער הצעיר, מאוחר יותר עבר לתנועה המאוחדת. שם נשאר עד תום
לימודיו בתיכון .
עם
סיום לימודי התיכון התגייס לצ"הל ושירת בחיל התותחנים . בתקופה שהייתה עמוסה
באירועים ביטחוניים , הוא לחם במלחמת ששת הימים והשתתף בכוח שפרץ לירושלים, כיבוש
שטחי יהודה ושומרון , בשלב מאוחר יותר עלה לרמת הגולן וסיים שם את הלחימה במסגרת
מלחמת ששת הימים. .כחייל מילואים לחם במלחמת יום כיפור.
עם
שחרורו מהצבא למד ארבע שנים לימודים במסגרת הנדסאות בניין והתחיל לעבוד בתחום .
במקביל עבד בשירותי הנדסה של הדואר שם הכיר את סבתי. כעבור שנתיים נשאו. נולדו
להם חמישה ילדים ושישה עשר נכדים.
כיום
סבי וסבתי בפנסיה בתקופה זו סבי למד קורס מורי דרך והם מבלים חלק ניכר מזמנם
בטיולים ברחבי הארץ ובעולם. סבי
נוהג להשתתף בשעורי גמרא כמו כן מקפיד לשחות וללכת לחדר כושר פעמיים בשבוע.
תשע"ו, 2016
מילון
הבהילההסיע במהירות ובדחיפות
ציטוטים
”.לימוד הגמרא מהנה אותי במיוחד וגורם לי נחת רוח שלא הרגשתי מימי.“