מאגר סיפורי מורשת

שמי אברהם, נולדתי בתימן בעיר צנעא בשנת 1942. אמי נפטרה כשהייתי בן חצי שנה. באופן כללי אורח החיים היה כזה בו ההורים עבדו ביום וכמה משפחות היו מתאספים ולומדים יחד. המאכל העיקרי שלנו שם היה מרקים, דייסה.

בשנת 1949 עלינו ארצה: אחותי, אחי ואני. אבא והאחים שלו נשארו בתימן עד שנת 1952. מצנעא הגענו ראשית אל שדה התעופה לוד. משם הועברנו אל מחנה העולים. בדרך למחנה העולים אני זוכר שנקרה חשד כי ערבים ניסו לשדוד אותנו. כשהגענו לארץ אחותי התחתנה, אחי ואני נשלחנו למסגרת עליית הנוער בנתניה. אחי עבר לשדה יעקב במסגרת עליית הנוער ואני עברתי למוסד (כיום פנימה) הרב צביק בפתח תקווה, גם במסגרת עליית הנוער. בשנת 1952 עברתי ניתוח להסרת אבן בדרכי השתן (בבית חולים השרון). בשנת 1953 עברתי מפתח תקווה לירושלים להחלמה. בשנת 1954 עברתי למוסד ימין אורט. בשנת 1955 עזבתי את מסגרת עליית הנער בכפר יהושע. בסוף 1956 עברתי לגור אצל אחותי בהוד השרון (גני צבי). ביום עבדתי במכונאות רכב ובערב למדתי בכפר סבא.  לאחר חצי שנה הלכתי לקיבוץ נחושה. אחר כך עזבתי את הקיבוץ, חזרתי לתל אביב ועבדתי בפחחות רכב, שכרתי חדר (עם שירותים ומקלחת בחצר).

בשנת 1960 התגייסתי לצה"ל, שירתי באילת. בסיום השירות גרתי באילת, עבדתי באגד אילת וגם במכרות הנחושת בתמנע. בשנת 1970 התחתנתי, נולד לנו בן זהר (אבא של עומר). גרנו באילת עוד שנה וחצי עברנו לבת ים. שם נולד לנו בננו יניב. לאחר מכן עברנו לרעננה ושם נולדה לנו בתנו שרית. כיום אני גמלאי של אל-על והיום אני עובד ב'אומנות הלחם' ברעננה.

הזוית האישית

הנכד עומר: היה מאוד כיף ללמוד על סבא שלי אברהם וסיפוריו המעניינים.

סבא אברהם: עומר, הרבה ברכות והצלחה בחיים, מאחלים – סבא וסבתא.