מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא לולה חבר ארגון האצ"ל

סבא עם כל הנכדים
סבא לואיס וסבתא חנה
סבתא מירי מספרת לנכדתה שחר על סבא רבא לולה

סיפורו של סבא לואיס (לולה)

שמי מירי גלסנר, סבתא של שחר, עמה אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי. מצאתי לנכון לשתף את נכדתי היקרה שחר בסיפור של אבי, כלומר הסבא רבא של שחר, שמו לואיס פלד.

חגיגת יום הולדת לסבא לולה

תמונה 1

סבא לואיס נולד ברומניה בשנת 1929 (כלומר בן 91). הוריו נפטרו כאשר היה ילד קטן ודודותיו גידלו אותו. בבוקרשט למד בבית הספר תרבות. בעקבות המצב באירופה נשלח לואיס בן ה-13 לארץ ישראל. הוא הועבר לבית הספר החקלאי "בן שמן". דודותיו שילמו כסף רב כדי שילמד במקום הנדסה, אך בפנימייה אמרו שבארץ ישראל אפשר להיות או חקלאי או מסגר… בשעות הבוקר המוקדמות עבד בחקלאות ואחר כך למד מסגרות. היה קשה מאוד לעולים רבים, בהתחלה צחקו מהשפה והמבטא שלו, אך לאט לאט הוא הסתגל והשתלב יפה בחברת הנוער.

כשסיים סבא את הפנימייה ב"בן שמן" מצא עצמו ללא בית וללא משפחה, לכן זייף את גילו מגיל 16 ל-19 והתגייס לנוטרות במחנה צריפין. משם גויס לארגון "ההגנה". יום אחד כאשר עזר לחברי ארגון האצ"ל (מתוך רצון טוב), לתלות כרוזים, חטף מכות רבות מחברי ה"הגנה", על שום שעזר לחברי האצ"ל. סבא לא הבין, איך יתכן שיהודים יכו יהודים. הוא חש אכזבה גדולה, החליט לעזוב את ארגון ה"הגנה" וגויס לשרות ארגון אצ"ל, שמטרתם העיקרית הייתה הוצאת הבריטים מארץ ישראל והקמת מדינה יהודית.

לא פעם הצליח לחמוק ממעצר אצל הבריטים כשתפסו אותו מנסה להוציא נשק ממחסני הבריטים, כדי להעבירו לידי ארגון האצ"ל . באצ"ל השתתף בפעולות רבות כגון פיצוץ צינור נפט בצפון, הוצאת נשק מהבריטים וזאת על ידי המצאת סיפורים והתחפשויות לשיפוצניקים גננים ועוד.

סבא השתתף גם בכיבוש יפו, שם נפצע. הוא סיפר לנו שהכיבוש שלו לא נעשה מתוך רצון להילחם, אלא כי לא הייתה ברירה. ללא כיבוש יפו, אי אפשר היה לעבוד בתל אביב מבלי שירו עליך מן המסגד.

לאחר שהוקמה המדינה, התגייס סבא לואיס לצה"ל והיה לו הכבוד לדבריו להיות בחטיבה 8, תחת פיקודו של יצחק שדה. הוא השתתף בפעולות חשובות של החטיבה, בלטרון וברוב הנקודות בנגב.

בשנת 1994 כאשר היה מפקד המחנה של ח"א בצריפין, ביקש סבא לעשות נשף חנוכה לחיילים. הוא חיפש 8 חיילים וחיילות שישמשו כנרות חנוכה. אחת החיילות הייתה חנה, אשתו היקרה של לואיס, סבתא רבתא של שחר.  לחנה ולואיס נולדו שלושה ילדים, הגדולה היא אני – סבתא מירי ואחי הם אודי ודני.

סבא לואיס (לולה) וסבתא חנה (חנצ'ה) כשהיו צעירים

תמונה 2

סבא לואיס חזר לצה"ל כאזרח כאשר הוצע לו לסייע בהקמת הבסיס הראשון של חייל האוויר בישראל, עד אז הבסיסים שהיו נבנו על ידי הבריטים. בעזרת יחידת הבינוי החלו בבניית בסיס חיל האוויר חצרים. אני זוכרת, כילדה בת 13, כאשר אבא לואיס הביא אותנו לראות את המקום, לא היה דבר מלבד צריף קטן באמצע המדבר. במשך שבע שנים היה סבא לואיס סגן מפקד יחידת הבינוי של בסיס חצרים – הוקם בסיס לתפארת מדינת ישראל.

באותו הבסיס, חצרים, הכרתי את בעלי היקר, מתי. כאשר היה מפקד שלי בבית הספר לטיסה בחייל האוויר. היום מתי רופא גניקולוג. נולדו לנו שני ילדים שירי, אשר לה שלוש בנות: טל, זוהר ושחר, אשר איתה אני משתתפת בפעילות הקשר הרב דורי. ליאור אשר לו ולרעייתו, נוגה, שני ילדים: איתמר ועומר.

סבא לולה וכל הנכדים 

תמונה 3

הזוית האישית

סבתא מירי: המפגשים בין שחר, הנכדה הצעירה לביני הסבתא, יצרו חוויה ערכית משותפת לשתינו. זו דרך לפגוש את הנכדים לא רק דרך הביקורים בבתים ובארוחות, אלא מעבר לכך. יש למפגשים ערך חינוכי מוסף – חשיפה לסיפורים משפחתיים הקשורים גם למורשת העם היהודי, זאת בנוסף לשיתוף הטכנולוגי בהעלאת הסיפור לאתר. תודה לך נכדתי שחר, על כך שהזמנת אותי לחוות ביחד איתך את המפגשים הללו. תמיד כייף ונעים לי איתך. כתבנו, שיחקנו, הקשבנו וצחקנו. ועכשיו נתעד, כדי שישמר הקשר הרב דורי.

אוהבת אותך שחר, עד בלי די!

ציטוט שנראה לי חשוב : סבא לא הבין " איך יתכן שיהודים יכו יהודים "

מילון

בסיס חצרים
בסיס חיל-האוויר חֲצֵרִים (בח"א 6) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא בסמוך לקיבוץ חצרים מערבית לבאר שבע. בבסיס מוצבות שלוש טייסות מטוסי קרב, נכון לשנת 2016: טייסת 107 , טייסת 69, טייסת 102. הטייסת משמשת כטייסת הדרכה לחניכי קורס הטיס ולטייסי הקרב הצעירים, ומטוסיה מתוחזקים על ידי גורמים אזרחיים. מטוסי A-4 סקייהוק שהפעילה עד 2015 יצאו משירות בעקבות קליטת מטוסי הלביא החדשים.

ציטוטים

”סבא לא הבין "איך יתכן שיהודים יכו יהודים"“

הקשר הרב דורי