מאגר סיפורי מורשת

סבא נולד בשנת 1938, 10 שנים לפני עצמאות ישראל, בתקופת המנדט הבריטי. שנה לפני שנולד, הערבים התחילו להתקומם עקב תכנית החלוקה. הבריטים עזבו ב 11.5.1948, יום הצהרת העצמאות. קודם לכן, הערבים התחילו להתכונן להלחם נגדנו.

סבא גר אז בקריית ביאליק. הבית שלהם היה אחד מששה-שבעה בתים בודדים, ומסביב היו רק דיונות. החיים באותה תקופה היו שונים ממה שאנו מכירים כיום: אבי של סבא בנה את ביתם במו ידיו, הערבים היו מביאים לו מנהריה זיפזיף (קירטון) לבנייה. סבא גידל ואכל יונים וארנבות כדי להתקיים. לא היה קרח למקרר, היו שמים את המרגרינה וכל מה שצריך קירור מתחת למיטה. סבא: "לא היינו מסכנים, ככה כולם חיו."

כשסבא היה בן שלוש סבא רבה בנה מקלט. המקלט היה בנוי בטון, מעין צינור של שניים וחצי מטר בערך, מטר וחצי קבור בתוך האדמה ומטר מעל האדמה. הם ירדו למטה במדרגות לולייניות. באמצע היה עמוד ברזל שהחזיק את הגג. סבא: "זה היה יצוק מבטון וזו הייתה ההגנה שלנו."

בשנת 1947 הערבים רצו לכבוש את ירושלים. למפקד הכוחות הערביים בירושלים קראו מוחמד אל חוסני והוא נסע לדמשק כדי לבקש נשק ותחמושת. הביאו לו שתי משאיות גדולות מאוד מלאות ב-12 טון תחמושת

וב-17 במרץ 1948 יצאו 2 המשאיות האלה מלווות במוחמד אל חוסני לתקוף את חיפה.

ההגנה ידעה על זה והחליטה לעצור אותם. כשהשיירה של המשאיות הגיעה לצידון הביאו להם עוד משאית של תחמושת. כשהשיירה הגיעה לראש הנקרה היא הודיעה לחיפה שהוא בדרך ואיפה הוא נמצא.

הציבו לו 2 מארבים, אחד בעין שרה (בין נהריה לחיפה) ואחד ליד קריית מוצקין, ואמרו לאופנוען שברגע שהוא יראה את השיירה שיעקוף אותה ויגיע לקריית מוצקין כדי להודיע להם.

כשהאופנוען הגיע לקריית מוצקין כבר היו ארבע משאיות ואוטו פרטי או שניים לפניהם. שתי משאיות הצליחו לברוח. הצליחו לתפוס רק שתי משאיות ואחרי פרק זמן פגעו במשאית עם התחמושת. היה פיצוץ נוראי, נוצר שם בור בעומק 20 מטר והרבה בתים באזור נהרסו. אמו של סבי, שהיה בן 10, ניסתה להושיב אותו על הרצפה ופתחה את החלונות לכביש כדי להתגונן מהפיצוץ, למרות שהם היו רחוקים מהמארב.

סבא כל הזמן ניסה להתרומם ובאחד מהניסיונות ראה את סבא רבא רץ, אז הוא קפץ מהחלון ורדף אחריו. סבא הגיע קרוב מאוד למארב, מישהו השכיב אותו על הרצפה מאחורי הביוב וכעבור זמן מועט המשאית התפוצצה.

הזוית האישית

מזל שסבא לא התפוצץ!