מאגר סיפורי מורשת

סבא יעקב נולד בתל אביב בשנת 1940. בארץ שלטו האנגלים בתוקף המנדט שקיבלו מהאומות המאוחדות. סבתא ניצה נולדה בתל אביב בשנת 1942.

באותה תקופה ישראל לא הייתה מדינה ריבונית, בארץ שלטה ממשלת אנגליה אשר נגדה פעלו המחתרות היהודיות והן:

1. ההגנה

2. האצ"ל – ארגון צבאי לאומי  

3. הלח"י – לוחמי חירות ישראל. 

 

האצ"ל והלח"י נחשבו למחתרות של הפורשים.

 

החיים בארץ היו קשים. סבא יעקב גר בסמיכות לשוק הכרמל, כלומר במרכז תל אביב הישנה. בביתו גרו שלוש משפחות, לכל אחת הוקצה חדר אחד בלבד. השירותים והמטבח היו משותפים לכל המשפחות.

 

סבתא ניצה חיה בדומה לזה. להורים בקושי היתה פרנסה והמצב הכלכלי היה קשה. לסבא של סבא יעקב הייתה מאפייה אשר אפו בה עוגות וחלות לשבת בסמיכות למקום המגורים.

 

לסבא יעקב היו שתי אחיות ואח אחד שצעיר ממנו בשמונה שנים. יעקב שירת בצה"ל כקצין קשר בדרגת סגן אלוף.

לסבתא ניצה יש אחות אחת. בתקופת ילדותו של סבא יעקב הם היו משחקים במשחקי צבא, ולכל אחד היה תפקיד ושם מחתרתי.

לא היתה אפשרות להתרחק ממקום המגורים מאחר שלפעמים היה מוכרז עוצר והתושבים היו מסתגרים בבתים כי החיילים האנגלים היו עורכים חיפושים אחר אנשי המחתרת.

 

בנעוריהם, בשנת 1960, היו הנערים מתאספים בכל יום שישי והולכים לחגוג במסיבות בדירה של אחד הנערים או שהיו הולכים לאכול גלידה או פלאפל אצל המיואש ברחוב "פינסקר" בתל אביב. 

 

הקמת המדינה

סבתא ניצה מספרת שכל האנשים התכנסו בבתים שהיו בהם מקלטי רדיו (מאחר שלא לכל משפחה היה מקלט רדיו) ושמעו את דויד בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל. מיד יצאו אנשים לרחובות בשמחה גדולה והחלו לרקוד במעגלים.

מייד עם ההכרזה על הקמת המדינה ועוד לפני זה, הישוב היהודי סבל מהתקפות של שבע מדינות ערב שיצאו למלחמה על מדינת ישראל.

ישראל נלחמה נגד שבע מדינות:

1. לבנון 

2. סוריה

3. ירדן

4. מצרים

5. עירק

6. ערב הסעודית

7. פלסטינים וערבים מקומיים  

 

הצבא של המדינה שזה עתה קמה נשלט ברובו על ידי אנשי ההגנה, ואליהם הצטרפו – בעיקר בירושלים – אנשי האצ"ל והלח"י. יותר מאוחר הדבר הביא למחלוקת חריפה בדבר חלוקת הנשק בין ההגנה וחיילי האצ"ל. המחלוקת באה לידי ביטוי בהתקפה והשמדת אניית הנשק "אלטלנה" מול חופי תל אביב. סבא יעקב, אשר גר במרכז תל אביב, שמע את היריות ויחד עם אביו ירדו לשפת הים וחזו במו עיניהם בהתקפה של ההגנה על האנייה.

 

זכורות לסבא יעקב באחד הלילות של ערב שבת ההפגזות שנשמעו ברחבי תל אביב, זו הייתה תחילת המערכה לכיבוש העיר הערבית יפו שהינה היום חלק בלתי נפרד מתל אביב. סבא יעקב למד בבית ספר דתי ובכל יום לפני תחילת הלימודים היו חייבים להתפלל בבית הכנסת. סבו היה איש דתי וכן סבתו ולכן למרות שהבית לא היה דתי הוא היה חייב ללכת לבית ספר דתי וללבוש כובע.

 

שירות צבאי: בשנת 1958 סבא יעקב התגייס לצבא. הוא מאוד אהב דברים מכניים כמו מכונות ומנועים. בצבא הוא ביקש לשמש כמכונאי. הוא נשלח ללמוד על טנק מסוג amx שהיה טנק צרפתי ושנחשב בזמנו לטנק המשוכלל ביותר באזור. לאחר הקורס הוא שירת בגדוד טנקים בראשות אלוף שמואל גורודיש. הגדוד היה מוצב בבאר שבע במחנה "נתן". הוא היה סמל טכני בחוליית חימוש של הפלוגה.

 

מלחמות. סיפור מיוחד: השנה האזרחית החלה והתאריך היה 196011 והצבא זיהה כניסה של מחבלים מעזה לארץ והקפיצו את הגדוד שהיה בו סבא יעקב על מנת לתפוס את המחבלים בעת חזרתם לעזה. במהלך המבצע התנהל קרב אש עם המחבלים. חלק מהמחבלים נתפסונהרגו והשאר חזרו לעזה. מבצע טורפיק: הגדוד של סבא יעקב ישב במורדות טבריה ומשם פתח באש לכיוון מוצב טורפיק שהיה מעברה השני של הכנרת, אשר נשלט בידי ירדן.

 

לאחר הצבא סבא יעקב התחיל לעבוד בצי הסוחר כפרח קצונה, בחדר המכונות ולאחר שנה ובחינות הוא קיבל אישור לשמש כקצין מכונות. במהלך עבודתו חווה חוויות רבות, ואפילו סערות בים: באחת ההפלגות לכיוון צפון אירופה, על גבי האנייה בשם "קדמה", הם הגיעו למקום שנקרא "מפרץ בסקייה" מול חופי ספרד, מקום בו נפגשים זרם הים הצפוני (מים קרים) וזרם הגולף (זרם מים חמים שמגיע ממקסיקו), כאשר הזרמים הללו נפגשים זה יוצר סערות אדירות. המפרץ הזה נחשב לבית הקברות של האניות. במשך שלושה ימים היו גלים אדירים שמתפרצים אל גשר הפיקוד של האנייה, לצוות היה אסור לצאת לסיפון או למקום פתוח מפחד שהגלים ייסחפו אותם לים, לאחר שלושה ימים הים נרגע והם יצאו מהסערה והמשיכו להפליג.  

במהלך ההפלגות לאפריקה המערבית, למדינות כמו חוף השנהב, סיירה לאונה, גבון, האיים הקנבים, הם חצו את קו המשווה אשר מבדיל בכדור הארץ בין החלק מצפוני של כדור הארץ לבין הדרומי. כידוע כדור הארץ מרושת בקווי אורך ורוחב. כל אחד שחוצה את קו המשווה (קו דמיוני) מקבל תעודה כביכול מנפטון – מלך שבעת הימים, לכן הוא נקרא "אביר הים".

 

תשע"ו