מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא ילד שובב שגדל

הלל וסבא משה
סבא כילד
בדקתי את השרשים של משפחתי שכוללים 16 דורות משנת 1515 ועד היום.

נולדתי בכפר ויתקין למשפחה חלוצית ממייסדי הכפר, כבן זקונים. היינו שלושה אחים ואחות בכורה .
אמנם, החיים בכפר היו נהדרים וכללו חופש בטבע, חינוך מעולה  פעילות בתנועת נוער, עיסוק בספורט וחברות נדירה בן ילדי הכיתה שממשיכה עד היום. אחותי הבכורה המשיכה בדרכם של ההורים והתנדבה לגרעין נח”ל שייסד את קיבוץ יוטבתה. אחי יצא לחבל לכיש והיה בין מייסדי מושב לכיש.
כבר בילדותי שיחקתי כדורסל וגם אימנתי את בני גילי וגם ילדים גדולים יותר. החיים בכפר עיצבו את חיי ואני רואה את עצמי עד היום כבן כפר ויתקין גאה.
בשנת 1966 התגייסתי לצה"ל ובסיום שרות החובה שרתתי בקבע עד שנת 1988. התקדמתי במסגרת תפקידי פיקוד והדרכה והשתחררתי בדרגת אלוף משנה בתפקיד סגן קצין חינוך ראשי. סיימתי תואר ראשון בתחום פסיכולוגיה ויעוץ חינוכי באוניברסיטת תל אביב, תואר שני בהנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון.
לאחר שחרורי מצה"ל עסקתי בחינוך מבוגרים כמנהל המכללה האזורית לוד אותה הקמתי. לאחר מכן עברתי לעבוד במכון הטכנולוגי חולון , כמנהל המכינה הקדם אקדמית והיחידה ללימודי חוץ, עד פרישתי לגמלאות בשנת 2015.
כמעט עד אז המשכתי לשחק כדורסל באופן מסודר. בשנת 1971 התחתנתי עם רחל (לבית וינר) ונולדו לנו 4 ילדים: אלעד, ברק, רוני ואופיר כמו כן יש לנו 6 נכדים.
הורי ומשפחתי
אבי אפרים ואמי חיה נפגשו בארץ, הם הגיעו לארץ בנפרד לפני יותר מ 70 שנים, לאחר שהשאירו חלק ממשפחתם ברוסיה הלבנה ובליטא. הם באו כדי לבנות ולפתח את ארץ ישראל ומאוחר יותר גם להקים את המדינה היפה שלנו. קראו להם חלוצים. בארץ הם הכירו, התחתנו והתישבו במושב כפר ויתקין בו בנו את ביתם, הקימו משק ושם גרה משפחתנו: אבי, אמי, סבתא שלי, אחותי הבכורה ושני האחים שלי הגדולים ממני. כשנולדתי קראו לי על שם סבא שלי שנפטר בחוץ לארץ. גם לאחים שלי קראו על שם בני משפחה שמתו קודם להולדתם.
שרשים של משפחתי בשנה האחרונה בדקתי את השרשים של משפחתי שכוללים 16 דורות משנת 1515 ועד היום.
ילדותי בכפר ויתקין
הגן הראשון בו למדתי היה בצריף פח, בו למדו גם האחים שלי לפני. אחר הצהרים היינו משחקים ברחוב עם חברים ועברה עלינו ילדות מאושרת. אז לא היו לנו טלפונים ומכשירים אלקטרונים או צעצועים קנויים.הכל יצרנו במו ידינו. גם מכוניות היו נדירות ובכפר נסענו על עגלה רתומה לסוס או על מריצה שהסיעו ילדים אחרים גדולים מאתנו. כשעלינו לכיתה א' היה לנו טקס יפה עם ההורים וכל ילד קיבל מתלמיד בוגר סרט אדום שחובר לחולצתו ועליו כתוב: "עבוד ולמד". זה היה מאד מרגש.
כשהיינו בכתה הבוגרת הוספנו לטקס קטע שבו לקחנו על הכתפיים את התלמידים החדשים והעלינו אותם לבמה.החגים בכפר היו נפלאים וכללו הפעלות מרובות, תהלוכות ויסודות חקלאיים. זכורים לי במיוחד חגיגות יום העצמאות, שבועות ופורים.
היינו בתנועת הנוער העובד והשתתפנו בפעולות, מחנות ומסעות בכל הארץ. הוקם גם חוג מטיילים צעירים שמידי חודש היינו יוצאים לטיולי שישי – שבת במסלולים שונים ביחד עם ילדים ממושבים אחרים ברחבי הארץ. בהיותי בכיתה ח' יצאנו למשימה מיוחדת בה סללנו שביל מטיילים שקראנו לו: "מעלה בני המושבים". השביל נמצא בנחל ערוגות על יד עין גדי.
משחקים של פעם
שלום אדוני המלך, שלושה דגלים, דקה, הקדרים באים, תפ-סו-ני, שוטרים וגנבים, בלורות-ג'ולים (בורות או שיבר).
מקצועות של פעם
סנדלר – מתקן נעלים וסנדלים או תופר חדשים. רצען – מכין את הרתמה לסוסים. מחלק קרח – לא היו מקררים חשמליים אלא ארגזי קירור שבהם שמו קרח.
הבית שלי בכפר ויתקין נמצא על יד מגרש הכדורגל של בית הספר. בגיל 3 יצאתי לבד לטייל למגרש. נערים בוגרים התאמנו בהטלת כידון והכידון שנחת על האדמה המשיך ופגע בי בחזה .עד היום יש לי צלקת. בערך באותו גיל יצאתי לטיול בחצר המשק של הורי ונכנסתי למחסן הכביסה. שם מצאתי בקבוק מלא ושתיתי ממנו. הנפט כנראה לא היה לי טעים. אכן ילד מדליק. כשנה אחר כך נפצעתי בידי עקב משחק עם ילד שכן בכלי חקלאי שמקצץ ירק לפרות. ידי הימנית נחתכה וצלקת מעטרת אותה עד היום. בגלל הפציעה נוצר מצב שבו אני מבצע חלק מהפעילויות ביד שמאל כמו: כתיבה או משחק כדורסל למרות שפעילויות אחרות מתבצעות ביד ימין.
 תשע"ו

מילון

חלוצים
מי שאעלה לארץ ישראל לעבוד בה ולבנות את מדינת ישראל.

בן זקונים
הבן האחרון שנולד להוריו לקראת זקנתם.

גמלאות
פנסיה. הפסקת עבודה בגיל שנקבע על ידי המדינה. בישראל הגיל הוא 67.

קבע
המשך שירות בצה"ל לאחר סיום שירות החובה. במקרה זה מקבלים שכר

ציטוטים

”ממני תיראו וכן תעשו“

”שרשים של משפחתי. בדקתי את השרשים של משפחתי שכוללים 16 דורות משנת 1515 ועד היום.“

הקשר הרב דורי