מאגר סיפורי מורשת

סבא יוסי זהרוני נולד בשנת 1937 בארץ ישראל. במקור סבא הוא ממשפחה פולנית. לסבא יש שלושה אחים קטנים אשר גדלו בקיבוץ דגניה. לסבא יש 2 ילדים מנישואין ראשונים ושתי ילדים חורגים, אמא שלי ודוד שלי. את סבתא דורית (אמא של אמא שלי) הוא הכיר לאחר גרושיו והוא עבור אימי אבא מגיל קטן מאוד ועבורי סבא.

השנה אנו מציינים 50 שנים למלחמת ששת הימים. לכן החלטתי לשאול את סבא יוסי על זיכרונותיו מהמלחמה. המלחמה פרצה בתאריך ה – 5 ביוני 1967. סבא היה אז בן 31, לוחם בחטיבת צנחנים. סבא סיפר שכבר לפני מלחמת ששת הימים הוא נלחם במבצע סיני בשנת 1956. עוד סיפר סבא שנילחם במלחמחת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה.

כדיברתי עם סבא ראיתי שהוא מאוד התרגש לדבר על המלחמות ראיתי שסבא מאוד גאה על כך שזכה להשתתף במלחמות על הגנת מדינת ישראל. סבא סיפר שהתקופה של המלחמה הייתה קשה מאוד והזכיר שאיבד חברים רבים במלחמה. עם זאת סבא אמר שבאותה תקופה כולם בישראל הבינו כי אין ברירה אחרת כאשר המדינות הערביות סביבינו רצו להשמיד אותנו. מלחמת ששת הימים הוכיחה למדינות סביבינו כי מדנית ישראל חזקה מספיק על מנת להשאר מדינה יהודית בארץ ישראל. סבא סיפר שהדבר המרגש ביותר במלחמת ששת הימים היה שחרור ירושלים. סבא הוסיף שירושלים חשובה ליהודים לנוצרים ולמוסלמים, אך עבור העם היהודי, ירושלים היא עיר בעלת מעמד מיוחד מאוד. בירת ישראל הנצחית.

סבא סיפר שלאחר מלחמת ששת הימים הוא נישאר באזור סיני בתעלת סואץ עוד שישה חודשים. סבא אמר שהם היו אז בלי טלפונים וללא קשר עם הבית. סבא סיפר שהיו להם מאט מאוד בגדים וציוד בלילות הקרים במדבר, לא היה קל. למרות הקשיים האלה סבא וחבריו הלוחמים שרדו.

אני מבין שלמרות הקשיים והעובדה שסבא איבד חברים טובים ראיתי שסבא גאה מאוד בתרומתו האישית ובתרומת חבריו לנשק להגנת מדינת ישראל. פעמים רבות כשאני פוגש את סבא הוא מספר לי חוויות מהשירות הצבאי ומהמלחמות בהן השתתף.

תמיד סיפר סבא גם חוויות מצחיקות שלו ושל חבריו בשירות הצבאי. השיחה עם סבא הייתה מאוד מרגשת וממנה למדתי כמה קשה היה להגן על מדינת ישראל בתחילת דרכה. בזכות אנשים כמו סבא שלי אנו יכולים לחיות חיים נורמלים בישראל.

הזוית האישית

ראיתי שסבא גאה מאוד בתרומתו האישית ובתרומת חבריו לנשק להגנת מדינת ישראל

תודה לך סבא.