מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא יואל

סבא יואל וסבתא מירה בבת המצווה
סבא יואל בן חצי שנה
תולדות חייו של סבא יואל קשורים להיסטוריה של המדינה ומושפעים מסיפוריה

סבא יואל שלי נולד ב-1947 בבנימינה, למרים ויצחק מקוב. הוא נולד מספר חודשים לאחר שהוריו עברו מתל-צור, ישוב "חומה ומגדל" של תנועת בית"ר בין זכרון יעקב לבנימינה (היום שוכנת במקום אחוזת הקבר של הברון רוטשילד). סבא שלי נולד שנה לפני קום המדינה. סבא גדל בבנימינה, היה בגן, בבית הספר היסודי ואף סיים שם את התיכון. סבא שלי הוא בן למשפחה ששורשיה נמצאים עמוק בארץ ישראל ותולדות חייו קשורים להיסטוריה של המדינה. סיפור חייו קשור ומושפע במידה רבה מסיפורי המדינה.
 
תמונה 1 
סבא יואל בן חצי שנה
 
הילדות שלו וגם נעוריו היו במידה רבה אופייניים לבן מושבה בשנים של ראשית המדינה. סבי עדיין זוכר טוב את תקופת הצנע בילדותו כשהיו הולכים לקניות בצרכנייה של המושבה עם פנקס תלושים כדי לקנות מוצרי יסוד כמו קמח וסוכר, הכל בהקצבה. גם שוקולד היה בהקצבה, חפיסת שוקולד אחת לכל ילד לחודש שלם.
 
בגלל המצב הכלכלי הקשה הנעליים גדלו עם הילדים. קנו לילדים נעליים במספר אחד יותר גדול שיספיק גם לשנה הבאה. אחרי שנתיים, כשהנעל כבר לחצה, היו הולכים למר זמורה, הסנדלר של המושבה, והוא היה חותך את השפיץ של הנעל, מה שאיפשר לילד ליישר את כף הרגל שלו. למרות המצב כולם הסתובבו שמחים. הילדים ייצרו את הצעצועים לעצמם. הספיקו שתי קוביות של עץ וארבעה מכסים של פח כדי להפוך למשאית נהדרת לשחק בחצר. בין החצרות של השכנים לא היו גדרות וילדי הנחלה (הרחוב בו גר סבי) עברו מחצר לחצר ללא קשיים. כל הרחוב עם העצים, הרפת והלולים היה מגרש משחקים אחד גדול.
 
תמונה 2 
 סבא יואל מבלה אחר הצהריים עם חברים
 
את נעוריו עד גיוסו לצבא הוא העביר בבנימינה. ב-1965 התגייס סבא יואל לצבא והוצב בגדוד תותחנים. סבא סיפר לי שהיה לו ברור שאינו מתכוון להתגייס לצבא קבע אבל הוא החליט שהשירות הסדיר שלו יהיה משמעותי. כשהוא התבקש להצטרף לקורס קצינים הוא עשה זאת וסיים קורס קציני חת"מ (חיל תותחנים). כשפרצה מלחמת ששת הימים סבא בדיוק סיים את קורס קצינים. הוא צורף ליחידת מילואים ואיתם הוא נכנס לחבל עזה. סבי נפצע כתוצאה מפגיעת פגז בנגמ"ש בו הוא ישב, הוא נשרף ופונה לבית חולים באשקלון. לאחר חצי שנה של טיפול ושיקום חזר סבי לשרת וסיים את שירות החובה שלו.
 
תמונה 3 
 
עם תום השירות התחיל סבי ללמוד באוניברסיטת תל-אביב תיאטרון וספרות כללית. בתקופת לימודיו באוניברסיטה התחתן סבא שלי עם סבתי מירה, אותה הכיר עוד בתיכון בבנימינה. סבי וסבתי גרו בתל-אביב שם נולדה אמי, ושלוש שנים לאחר מכן נולד דוד שלי, עדי.
 
תמונה 4
 
סבא יואל ומרים מתחתנים
 
תמונה 5סבא יואל משחק עם אמא שלי ליאת 
 
לאחר סיום לימודיו, סבא שלי הצטרף לתיאטרון הילדים והנוער של אורנה פורת ועבד בתיאטרון כחמש שנים. ב-1977, לאחר התלבטות ארוכה הגיע סבי למסקנה שאינו רוצה עוד לעסוק בתיאטרון ויצא עם משפחתו לשליחות באוסטרליה. ב-1980 חזרה המשפחה מהשליחות. סבי וסבתי החליטו לעבור מתל-אביב לירושלים. הבחירה לנסות ולהתמקם בירושלים הייתה בגלל האהבה הגדולה של שניהם לאופייה המיוחד של ירושלים, הרב-גוניות של הקהילות הבונות את אוכלוסיית העיר ויופייה של ירושלים. סבי התחיל לעבוד בירושלים כמנהל מרכז נורית קציר לחינוך לתיאטרון. ב-1987 עזב סבי את המרכז והצטרף לצוות שארגן וניהל את יריד הספרים הבינלאומי בירושלים. היום סבי ממשיך לנהל את היריד, וזאת לאחר שיצא לגמלאות לפני שנה.
 
תמונה 6 
 
תמונה 7
 

מימין לשמאל: סבא יואל, דוד עדי, סבתא מירה, אמא ליאת ודודה שיר, האחות הצעירה של אמא

מילון

תקופת הצנע
תקופה בה הגבילו את כמות המזון שהיה מותר לקנות

ציטוטים

”גם שוקולד היה בהקצבה, חפיסת שוקולד אחת לכל ילד לחודש שלם.“

הקשר הרב דורי