מאגר סיפורי מורשת

אני יואל, הסבא של יואב, נולדתי בשנת 1944 בישראל בעיר חיפה גרנו בקריית מוצקין. גרנו בשכונה בדירה של שניים וחצי חדרים. בהתחלה היינו בדירה שלושה אנשים (זוג הורים ואני)יותר מאוחר נולד אחי והיינו ארבעה אנשים בבית. אבי עבד במפעל זכוכית "פניציה" אמי הייתה עקרת בית.

קריית מוצקין הייתה קריה קטנה והיא התפתחה במשך השנים. כיום היא עיר גדולה. ילדותי הייתה ילדות רגילה גן ילדים בית ספר יסודי תיכון מקצועי ושירות בצבא.

התגייסתי לצבא והתנדבתי לשרת בצוללות. במסגרת שירותי בצוללת קיבלתי צ'ופר לעשות קורס צלילה מתחת למים ללא צוללת. כאשר סיימתי את קורס הצלילה חזרתי לשרת בצוללת ולאחר מספר חודשים עברתי ליחידת הצלילה שנקראה 707 שהייתה יחידה צלילה הגנתית. היחידה התמחתה בצלילות עמוקות מאוד, גילוי ופירוק מוקשים ועבודות שונות מתחת למים. חיפוש ומציאה של גופים שונים מתחת למים שכוללים גם לאחר גילוי לעלות על פני המים גופים גדולים. במסגרת שירותי ביחידה עברתי קורס קצינים ותפקידי הראשון הייתי מדריך צלילה לקורסים של היחידה עברתי גם קורס צניחה ונשלחתי לצבא הצרפתי ועברתי קורס צלילה הגנתית והתקפית במשך שנה.

חזרתי ליחידה בתור קצין מבצעים והשתתפתי בכל מיני מבצעים בחלקם עלומים. השתתפתי בפיצוץ תעלת הע'ור בירדן שהייתה תעלה של מים מתוקים שעבירה מים לירדן בבקעת הירדן. במסגרת אחד המבצעים שביצענו בתעלת סואץ הרכב שהייתי עליו עלה על מוקש כאשר נכנסו לשדה מוקשים ואני נפצעתי בשני הרגליים. לאחר החלמה שנמשכה כשנה חזרתי ליחידה לתקופה קצרה. לאחר מכן עברתי לשרת בזירת ים סוף בתפקידי פיקוד מבצעים ומטה. את "מלחמת יום הכיפורים" עברתי כאשר הייתי מפקד בסיס "ראס סודר" שהיה הבסיס הצפוני ביותר במפרץ סואץ הסיפור תועד באתר מורשת חיל הים. לאחר השירות במפרץ סואץ עברתי לשרת בקריה בתל אביב במחלקת מבצעים. בהמשך הייתי שנה בקורס פיקוד ומטה (פו"ם) שבמסגרתו עשיתי גם תואר ראשון בהיסטוריה כללית. בהמשך שירתתי עוד מספר שנים והשתחררתי בדרגת סגן אלוף לאחר עשרים ושתיים שנה.

השתחררתי מהשרות בצבא והצטרפתי לחברת "הריבוע הכחול" ועבדתי בה בניהול מרכולים. במסגרת זאת ניהלתי סניפים גדולים באזור תל אביב. לאחר עשרים שנה בריבוע הכחול, יצאתי לפנסיה והיום לאחר שנים של עבודה מאתגרת וקשה אני מטייל הרבה בארץ ובחו"ל עוסק בפעילות ספורט בעיקר שחייה. יש לי ארבעה ילדים ועשרה  נכדים אותם אני מבקר הרבה. בנוסף אני שומע הרצאות במסגרת "האוניברסיטה הפתוחה".

על המשפחה

יוסף האבא של הסבא שלי (סבא רבא), נולד בליטא בעיירה ליד העיר שקוד והיה הבן השלישי במשפחה שבה היו שישה אחים ואחיות. האבא שלו עסק בתפירת פרוות ושם המשפחה שלו היה פלץ (פרווה באידיש). בגיל שבע עשרה יוסף עלה לארץ בשנת 1936 מתוך ציונות. בליטא יוסף היה חבר ב"שומר הצעיר" ועבר הכשרה לקראת עלייה לארץ שכללה לימוד עברית ולימוד על ארץ ישראל. לאחר ההכשרה עלה לארץ כחלק מקבוצה.ניוסף עלה לארץ עם אחיו ואחותו הבוגרים. הוא הגיע לבאר טוביה, היה שומר פרדסים, נוטר ברכבת ואחרי זה היה בפלוגות וינגייט.

יוסף הכיר את אשתו תהילה בארץ והתחתן בשנת 1940. תהילה סבתא רבתא שלי עלתה לארץ מפולניה בשנת 1935 עם כל משפחתה שכללה את אבא ואימא שלה ועוד חמישה אחים ואחיות. הם התיישבו בחדרה. בחדרה היה להם משק קטן של תרנגולות, אפרוחים ופרות אשר ממנו הם התפרנסו שנים רבות.

לאחר הנשואים של תהילה ליוסף והם עברו ביחד לגור בקריית מוצקין וגרו שם עד יומם האחרון. סבתא של סבא שלי הייתה הכוח המניע לעלייה לארץ. היא הייתה ציונית ולחצה על כל המשפחה לעלות. יהודי עשיר ונדבן שגר בעיירה שלהם שנקרא סיטקוב תרם כסף על מנת לעלות את כל המשפחה לארץ. בנווה חיים יש רחוב שנקרא על שם הנדבן ובו חיו בשכנות כל האנשים שעלו מאותה עיירה בפולין.

שני ההורים של סבא שלי הגיעו לארץ לפני מלחמת העולם השנייה. משפחתו של הסבא רבא (אבא, אמא, אחות ועודשני אחים) נרצחו בשואה ולא הצליחו לעלות לארץ.

לקראת סוף המלחמה מכיוון שלא ידעו מה קורה עם המשפחה של סבא רבא בליטא, סבא רבא חזר לליטא לחפש את המשפחה ואז התברר שכל מי שנשאר שם נרצח על ידי הנאצים.

כאשר פרצה "מלחמת השחרור" סבא רבא יוסף שהיה בהגנה התגייס לצה"ל ונלחם במלחמת השחרור בחייל התותחנים. הוא היה בין פורצי הדרך העוקפת לירושלים, שנקראה "דרך בורמה" ומשם פרצו את המצור את ירושלים.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי", בבי"ס "המשתלה", תל אביב. שנת תש"פ (2020). המורה המובילה- שלומית שורצקי.