מאגר סיפורי מורשת

היהודי הראשון שקנה פרדס בארץ ישראל היה רבי יהודה הלוי ממרגוזה שביקש לגדל פרדס של אתרוגים כשרים בשנת 1842 הוא רכש פרדס בעיר יפו, בהמשך נמכר הפרדס למשה מונטיפיורי, שנטע ב-1855 פרדס בשרונה ובהמשך ב-1876 ניטע פרדס במקווה.

מנקודת זמן זו הפך ענף הפרדסנות לענף מוביל באזור שבין חדרה לגדרה, במשך השנים הוא הפך לענף יצוא מוביל ולסמל לחקלאות ארץ ישראלית. ב1904 החליט יהודי בשם זלמן מיניקוב לטעת מטע תפוזים ברחובות. לקראת נטיעת הפרדס נחפרה באר בעומק של 25 מטר מתוכה שאבו את המים לבריכה שממנה היו משקים את העצים. בתעלות בשטח נבנה בית אריזה לאריזת הפרי מזן שמוטי (Jaffa)התפוזים מזן שמוטי (Jaffa) נשלחו על גמלים ממושבות השרון והשפלה לנמל יפו ומשם לאירופה. בשנת 1936 עם פרוץ המרד הערבי (1936-1939) הופסק היצוא דרך נמל יפו ואז נפתח נמל תל אביב ושופץ נמל חיפה.

סבא רבא אברהם, עלה לארץ מוילנה (ליטא) ב-1924 (בגיל 6) עם משפחתו שהתיישבה בכפר גנים בפתח תקווה.

משפחת קזמירובסקי

המשפחה מנתה 3 אחים זליג, הבכור, שושנה, ואברהם הצעיר, עם ההורים אריה לייב ואיטה לאה החליטו שהם לא רוצים להשאר בין הגויים בוילנה לאחר הפרעות שהיו שם ואז אח של סבא אמר שיסעו לאמריקה כי שם הכסף גדל על העצים ואיטה לאה רבה איתו והחליטה לעלות לארץ, היא התפרנסה מבישול במעין בית אוכל לפועלים בכפר גנים, וארייה לייב עסק בפחחות. סבא הלך לבית ספר עממי בפתח תקווה  ולאחר מכן עבר לפנימיית נוער חקלאית על שם מאיר שפייה (ליד זיכרון) ולמד שם עד כתה ח' (ככה היה מקובל) ואז הוא התחיל לעבוד.

בהתחלה עבד בפרדסים בפתח תקווה- בהשקייה בתעלות ובגומות (לא היו ממטרות וטפטפות) ולאחר מכן הוא התמחה בגידול וטיפול בפרדס ואז הוא התמחה באריזה: תהליך שכלל קטיף, העברת התפוזים בסלים ואחר כך בארגזים לבית אריזה שנמצא בקצה כל פרדס (בערבית נקרא 'בייקה')

בית אריזה

ממינים את התפוזים שהונחו על מחצלות לשלושה ימים וכל תפוז נארז בנייר מיוחד שהיה בו חומר נגד ריקבון שישמור על התפוזים להפלגה הארוכה לאירופה. סבא בהתחלה עבד כפועל שאורז והתקדם לניהול קבוצת האריזה בפרדסי פתח תקווה ורעננה. בשנת 1928 הוקמה בכפר סבא משתלת הדרים על ידי גרעין מתיישבים שתוכנן להקמת מושב חרות בצמוד לתל-מונד.

מתיישבי חרות עלו בשנת 1930 חפרו באר והעבירו את השתילים לנטיעת הפרדס במושב במקביל לעבודתם. בשנת 1929 קנה הלורד מונד 2500 דונם אדמה ונטע עליה פרדס והקים את חברת מטעי ארץ ישראל שבה תוכננו לעבוד. מתיישבים מהמושבים שהוקמו סביב תל-מונד. בשנת 1931 הצטרף הלורד זיו לחברו מונד קנה 800 דונם אדמה ונטע פרדס (בית הלורד מונד היה אחד משבעת הבתים הראשונים  בתל מונד כשהלורד זיו בנה את ביתו 1935).

סבא רבא אברהם פגש את סבתא רבא רחל בגת רימון שם נישאו ב-1944, סבתא רבא רחל היתה אחות במקצועה והשניים רוכשים משק  במושב חרות ב-1945, ושם סבא שלי זמה (זלמן שניאור) נולד באותה שנה.

לכל משק במושב חרות היו שישה דונם פרדס במקביל לתחילת פיתוח המשק הוא עבד עבודת חוץ כשניהל את פרדסי יכין חקל בגן אפריים.

סבא אברהם ביכין תקל

סבתא רחל עבדה בתור אחות המושב. אחותו של זמה נולדה ב-49 דובי נולד ב-53 וגיתי ב-61.

בשנת 1955 כששסבא זמה היה בן 10 נוטעת המשפחה פרדס בשטח של עוד 14 דונם לימון אשכולית וולנסיה וכמובן תפוזי שמוטי. שנה לאחר מכן בעת מבצע קדש סבא אברהם הולך למילואים והמשק והפרדסים נשארים בטיפול של זמה שהוא בן 11.

בסוף אותה שנה עובר סבא אברהם לנהל את משק זיו ועבד שם כ-3 שנים. בשנת 60 מצטרף למשתלת הדרים בפתח תקווה שמספקת שתילים לכל ישובי הסוכנות סבא אברהם עובד שם עד 66 ואז חוזר לעבוד במשק באותה שנה ב-66 זמה ושוש מתחתנים ובתם הבכורה נולדה ב-67, ב-68 קונים בחרות משק נוסף ונוטעים פרדס תפוזים בשטח שהיום מסוף האוטובוסים של ב"ס הדר השרון.

תהליכי הקטיף והאריזה התפתחו מאד במהלך השנים וסבא אברהם השכיל ללמוד ולהתפתח יחד איתם – הוא עבר מקטיף בסלים ואריזה בארגזים לקטיף במיכלים.

בסוף שנות השמונים עם עלית מחירי המים וירידת הביקוש לתפוזים באירופה חל משבר בענף ההדרים ויצוא ההדרים ירד משיא של 600 אלף טון ל-150 אלף טון. גם פרדסי משפחת זמיר נמכרו במהלך השנים וכיום אין מעבדים פרדסים במשפחה, הפרדס הראשון שנטע זמה במשק שלו – הפך לימים להיות מסוף האוטובוסים של בית הספר 'הדר השרון' וגם, לימים של 'בין ההדרים'.

כיום סבא זמה בן 73, נשוי לשוש –אותה הוא הכיר עוד בנערותו בבית הספר האזורי ברופין והם חברים מגיל 16 – יש להם 4 ילדים ו- 13 נכדים ונכדות.

קישור למצגת באתר "בין ההדרים"

הזוית האישית

המצגת שהכנו ביחד בתכנית הקשר הרב דורי

היה לנו כייף להיות ביחד