מאגר סיפורי מורשת

סבא עלה לארץ בשנת 1935 והיה בן שלוש הוא. העליה היתה בלתי לגאלית, חוקית ולכן הוא וכל משפחתו התחפשו לערבים, להם, לערבים היה מותר להיכנס לארץ ישראל.

"הגענו מהעיר חאלב שבצפון סוריה לארץ ישראל עד שהגענו לעיר חיפה. בסוריה היינו מאוד עשירים, אבל לא יכולנו להביא איתנו את הרכוש והכסף, לכן כאן בישראל היינו מחוסרי כל.  לא היתה עבודה, הימים היו ימי מלחמה, התחילה המלחמה ביו המורדים של ישראל לבריטים. אני הייתי חבר בהגנה והשתתפתי במלחמת השחרור, הייתי אז רק בן 15 . השתתפתי בכל מלחמות ישראל כולל מלחמת לבנון עד 1982.

סבתא מרגלית סיפרה לי על עלייתה, גם היא עלתה מסוריה, אך בדרך אחרת, היא עברה מחאלב ללבנון שם גרה מספר חודשים. סבתא נאלצה להצטרף למשפחה אחרת,  בגלל שבימים ההם השלטון הסורי לא נתן ליהודים לעלות ארצה. זו היתה עליה בלתי לגאלית. הם היגיעו במכונית מלבנון לישראל.

יחד עם המשפחה אליה היא צורפה הם היגיעו לראש הנקרה. סבתא מספרת שאב המשפחה שאיתם עלתה, כשהיגיעו לראש הנקרה, הוא זרק את התרבוש שעל ראשו, ונישק את ההאדמה של ישראל.

כשסבתא כבר היתה בארץ, בהמשך, האחים שלה באו ולקחו אותה אליהם. כעבור שלושה חודשים גם ההורים שלה הגיעו  לארץ וכך לאט לאט התאחדה המשפחה מחדש. היא נרשמה ללימודים בבית ספר, היא מספרת , שהמורה הייתה מסבירה לה ומתרגמת לה הכל מצרפתית  לעברית. היא דיברה בהתחלה רק צרפתית. בהמשך למדה סבתא בבית ספר תיכון ביפו  ולאחר מכן התחתנה עם סבא.