מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא דויד רב פעלים

סבא ואיליי בתכנית הקשר הרב דורי
סבא בגיל 5
סבא דויד פרקים חשובים בחייו מילדותו, שרותו הצבאי כסגן אלוף ותפקידו בקופת חולים כללית

סיפורו סבא דוד

נולדתי בעפולה אמא שלי נסעה ברכבת העמק בחורף 1942. אחרי כמה ימים חזרנו הביתה לקריית חיים. הבית שגרנו בו היה בשכירות וגרה בו עוד משפחה, המטבח והשרותים היו משותפים. גן הילדים היה ברחוב שבו גרתי. לגננת קראו טובה. הקשר בין השכנים היה מצוין והינו יכולים לבוא לבתים של השכנים גם בלי לקבוע מראש. לא היה טלפון בימים ההם. לכיתה א' הלכתי בבית ספר ארלוזרוב, שהיה במרחק של בערך ק"מ ואולי קצת יותר מהבית. היינו צריכים להגיע עד שעה רבע לשמונה. כי כל בוקר היה מסדר בוקר בו מנהל בית הספר או אחת המורות היו מברכים את התלמידים ומקריאים שיר של משורר. אחרי זה המורה להתעמלות היה מפעיל את התלמידים ואחר כך נכנסנו לכיתות להתחלת הלימודים.

תמונה 1

סבא בכתה א'

אני זוכר שלמורה קראו מינה שיינפלד, שאחרי שהתיישבנו במקומות היא הייתה עוברת בין התלמידים בודקת אם הציפורנים נקיות וגזורות, אם הגענו מסורקים והאם בתיק האוכל יש מפית להניח על השולחן. המחברות והספרים היו צריכים להיות עטופים ועל העטיפה מדבקה עם השם והכיתה. בבית ספר ארלוזרוב למדתי עד כתה ג' ואחר כך עברנו לגור בקריית חיים המערבית. שם המשכתי את הלימודים מכתה ד' ועד כתה ח' (סיום הלימודים בבית הספר היסודי) בית ספר "גורדון". מכתה ה' התחלנו ללמוד אנגלית וערבית מדוברת, הבנים למדו נגרות ומסגרות והבנות תפירה ובישול.

גרנו לא רחוק מחוף הים והינו הולכים הרבה לים. בחורף אהבנו לטייל בחוף ולחפש דברים שנפלו מאניות שהיגעו לנמל חיפה או לראות אניות שנסחפו עם הגלים בים סוער ונתקעו בחוף. את התיכון למדתי בבית ספר חקלאי "כפר גלים" אותו סמתי בשנת 1960.

 

תמונה 2

 

 הורים של סבא דוד

תמונה 3

סבא רבא פנחס, אבא של סבא דוד, נולד בשנת 1911 בעיירה קמין קושירסק בפולין (היום אוקראינה). להוריו היו 9 ילדים (4 בנים ו-5 בנות). להם היה רכוש רב בעיירה. הוא עלה ארצה בשנת 1933 דרך נמל חיפה עם גרעין של חלוצים מתנועת "השומר הצעיר" כדי להקים את קיבוץ נגבה. מקום ההכשרה לקראת העליה על הקרקע היה בנחלת יהודה ליד ראשון לציון. זמן קצר לאחר עלייתו נשלח לעבוד בהקמת בית החרושת לסכיני גילוח "וקבה" בראשון לציון ומשם עבר להיות בין מקימי נמל תל אביב בשנת 1936.

שנתיים אחר כך (1938) נשלח לנוטרות (גפירים בטורקית) לשמירה על השדות והקיבוצים בצפון והוצב בקיבוץ משמר הירדן בשנת 1941 עבר עם סבתא רבתא – טניה מתל אביב לקריית חיים שם החל לעבוד בצרכניות שבקריה. אחרי מלחמת השחרור נישלח להקים צרכניות בטירת הכרמל ובית שאן לפני שהגיעו עולים חדשים מצפון אפריקה (בעיקר). בשנת 1950 החל לעבוד ב"המשביר המרכזי" שם הקים סניף בקריית שמונה וסניף בעכו והמשיך עד יציאתו לפנסיה.

סבתא רבתא טניה, אמא של סבא דוד נולדה בשנת 1910 בוורשה שבפולין. היא הבת הצעירה להוריה מבין 5 ילדים. היא סימה לימודיה בבית הספר המקצועי "אורט" בוורשה במגמת תפירה ואופנה. היא עלתה ארצה בשנת 1932 דרך נמל יפו. בארץ עסקה בתפירת בגדים ובעיקר וילונות.

הורים של סבתא ציפי

סבא רבא אברהם מזרחי, אבא של סבתא ציפי, נולד בשנת 1898 בטבריה דור ראשון בארץ למשפחתו שהגיעה מכורדיסטאן. הוא עבד כפקיד בפיק"א (חברה שרכשה קרקעות בארץ ישראל על ידי משפחת רוטשילד) המשרדים היו במושבה הגרמנית בחיפה.

סבתא רבתא אסתר, אמא של סבתא ציפי נולדה בשנת 1904 בחיפה. היא דור שלישי בארץ למשפחה שמוצאה במצרים היא הייתה עקרת בית שיחד עם סבא גידלו 6 ילדים.

הורים של סבתא ציפי

תמונה 4

 

בית הספר החקלאי "כפר גלים" – כיצד הגעתי לבית ספר חקלאי?

כפי שצינתי נולדתי בשנת 1942 בעפולה להורי טניה ופנחס כבן בכור. את כל חיי עד נישואי עם סבתא ציפי ביליתי בקריית חיים.

לאחר סיום בית הספר היסודי החלטתי ללכת ללמוד בבית ספר חקלאי. מה שהשפיע עלי היו הביקורים שלי בחופשות פסח והחופש הגדול, אצל בן דוד של אמא שלי במושב בית שערים. שם הייתי יוצא בבוקר עם הבן שלהם בהתחלה לחלוב את הפרות ולאחר מכן לאסוף את הביצים. ארוחת הבוקר כללה בין השאר שמנת וחמאה אותם עשינו לבד במכשיר (ספרטור) אליו שופכים חלב ותוך כדי הפעלת מערבל בסיבובים מהירים נוצרת בשלב ראשון שמנת ושממשיכים בסיבובים נוצרת חמאה. המשך היום היה ביציאה לחריש כאשר המחרשה רתומה לסוס או עבודה בגן ירק או איסוף קש או ירק לרפת. כל זה הרשים אותי מאד והשפיע על רצוני ללמוד חקלאות למרות הלחץ מצד חברים של הורי שאלך לבית ספר מקצועי, כך הגעתי לכפר גלים. בית הספר היה לא רחוק מחיפה. זו היתה פנימיה בה חיינו שני תלמידים בכל חדר וכך בילינו ארבע שנים עד סיום הלימודים לחופשות שבת הינו יוצאים פעם בשבועיים ובחגים או בחופש הגדול הינו יוצאים רק למחצית מימי החופש ואת השאר הינו צריכים לחזור כדי לטפל בבעלי החיים.

כחודשיים לאחר תחילת הלימודים פרצה מלחמת סיני (מבצע קדש באוקטובר 1956). מאחר ורוב המדריכים היו מגויסים האחריות על אחזקת המשק החקלאי הייתה עלינו התלמידים והדבר חייב יותר עבודה בשדות רפת ודיר על חשבון לימודים בכיתה. בין שאר הנושאים שלמדתי: אחריות אישית ונטילת משימות, סדר וניקיון – על התלמידים הייתה חובה לשמור על ניקיון וסדר הפנימייה, הופעה נאותה ומסודרת בכיתה וכבוד עצמי והדדי.

במהלך כל 4 שנות לימודיי שימשתי כסדרן עבודה של הכיתה ולכן יכולתי לבחור לעבוד וללמוד בכל מקצוע הקשור לחקלאות. בחירתי הייתה בפלחה (כל עבודות השדה) ועבודה בדיר הכבשים שאלו היו שני הענפים שכולם רצו לעבוד בהן. האחריות בארגון סידור העבודה לימד אותי והכין אותי לעתיד במסגרת השרות הצבאי.

הגיוס לצבא

התגייסתי לשרות צבאי בחודש נובמבר 1960. לאחר סידרת מבחני מיון נמצאתי מתאים לגיוס לחיל האוויר. בחיל זה עברתי עוד סידרת מיונים ונשלחתי לשרת בלהק המודיעין של החיל בתפקיד של פענוח תצלומי אויר. במסגרת תפקיד זה יצאתי לקורס קצינים ולאחר מיכן שימשתי בתפקיד כ 14 שנים, כולל במלחמת ששת הימים עד לדרגת רב סרן (בתוך תקופה זו הייתי גם מדריך בקורס קציני פענוח של חיל המודיעין). בשנת 1973- מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1975- הקמת ענף במודיעין חיל האוויר וקבלת דרגת סגן אלוף.

עם תחילת מלחמת יום הכיפורים מוניתי לתפקיד קצין קישור בין מודיעין חיל האוויר למודיעין הכללי של צה"ל. בסיום המלחמה עברתי ליחידה אחרת בתחום המודיעין. בשנת 1977 הושאלתי לאגף התכנון של צה"ל ומסגרת תפקידי הייתי חלק מצוות ההכנה של הנספח הצבאי להסכם השלום למשלחת השלום עם מצריים. בשנת 1982 מונתי לתפקיד קצין המודיעין של היחידה לשיתוף פעולה אויר-קרקע. במלחמת שלום הגליל שימשתי קצין המודיעין של חיל האוויר האחראי על זירת הלחימה בצפון. בשנת 1984 השתחררתי מהצבא בדרגת סגן אלוף והמשכתי במילואים באותם תפקידים והדרכה עד לשחרורי ממילואים בגיל 55.

המעבר לחיים האזרחיים

לאחר פרישתי לגמלאות התחלתי לעבוד בקופת חולים כללית כמנהל מחלקה ותקופה קצרה לאחר מכן עברתי להיות סגן מנהל מחוז. במהלך השנים שימשתי בתפקידים נוספים בהם – מנהל לוגיסטיקה, ממונה על יישום חוק ביטוח ממלכתי ומיצג הקופה בבתי משפט. לאחר 27 שנות עבודה פרשתי לגמלאות עוד פעם עם פרישתי חזרתי לאהבתי מילדות – לצייר.

הזוית האישית

איליי מביא את סיפורו של סבא דויד גורן, פרקים חשובים ומרכזיים בחייו.

מילון

רכבת העמק
רכבת העמק הוא השם הנפוץ לשלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית, אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20. המסילה קישרה בין חיפה לסמח' (שהיא "צמח" במדינת ישראל) ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחיג'אז (במאה ה-21, חלק מערב הסעודית). השם "רכבת העמק" לא ניתן מעולם למסילה באופן רשמי, אך נפוץ ביישוב היהודי בארץ ישראל.

ציטוטים

”עם פרישתי חזרתי לאהבתי מילדות - לצייר.“

הקשר הרב דורי