מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד בר לב, נולדתי בבגדד בשנת 1948, בחודש ספטמבר, להורי ג'וליט ושלמה. בתקופה זו התחוללה בארץ מלחמת העצמאות. עליתי עם הורי לארץ בחודש מאי בשנת 1951, בצוהר שפתחה ממשלת עירק ואפשרה ליהודים לעלות למדינת ישראל. בארץ ישראל הייתה אז תקופת צנע ועוני. הממשלה שיכנה את העולים באוהלים ובמעברות, אותנו העבירו לקריית אתא.

לאחר שירותי הצבאי, אשר כלל את מלחמת ששת הימים, התחלתי לעבוד ברפא"ל עד עצם היום הזה. כחלק מהתנדבות בקהילה, הובלתי את פרויקט "אופק" – תמיכה במועדונית של ילדים עולים מאתיופיה, כ 50 ילדים בכיתות ו' עד י"ב. כעשרים מתנדבים ממחלקתי, תרמו מזמנם החופשי ביצירת פעילויות, חוגים, סיוע בלימודים וטיולים.

ההתחברות לקהילה האתיופית הייתה קשה, אך בהמשך נוצר חיבור וחברות עם הילדים וההורים, שהמתינו לפגישות עם המתנדבים. בין הפעילויות הבולטות, אפשר לציין אירועים הכוללים מאכלי עמים, חשיפה שלנו לאוכל האתיופי ולהפך, מסיבות קבלת חגים: ראש השנה, חנוכה ופורים כולל כיבוד והופעות של הילדים. ההורים והילדים הוזמנו לרפא"ל  מקום עבודתי ונחשפו לעשייה המיוחדת בתחום פיתוח מערכות נשק מתוחכמות כמו "כיפת ברזל". כמו כן, הילדים  הוזמנו לטיולים למקומות מיוחדים ולהקניית ערכים והבולט בהם ביקור בשדה-בוקר בצריף בן-גוריון וטיול של יומיים בנגב.

פרוייקט אופק ברפא"ל

על חלקי בעשייה הביטחונית וההצטיינות בעבודתי ובהתנדבות, הוענק לי פרס העיתונות מטעם נשיא המדינה. ההתרגשות הייתה גדולה כשנפגשתי עם הנשיא, שמעון פרס, יחד עם נועם נכדתי האהובה.

בטקס הענקת הפרס עם נשיא המדינה, שמעון פרס ועם נעה נכדתי 

הזוית האישית

נועם טובול: אני חושבת שתהליך העבודה בקשר הרב דורי עזר לי ללמוד יותר על סבא שלי.

סבא דוד: נהניתי מאוד להשתתף בתהליך לימודי מיוחד במסגרת בית הספר. הקשר הרב דורי תרם לי מאוד בחשיפת הפעילות של בית הספר. קירבה אמתית לנכדתי ולחברות שלה. הכרת העבר והמורשת בעיני חשובה ביותר.