מאגר סיפורי מורשת

מיכל צוק מתעדת את סיפורו של גבריאל אבן. גבריאל נולד ברומניה בעיר בוקרשט בשנת 1948. הוא עלה לישראל בשנת 1961. 

תקופת הנאצים

ברומניה, בזמן מלחמת העולם השנייה עלה לשלטון מפלגה המזוהה עם הנאצים ושמה "משמרות הברזל". בראשה עמד גנרל אנטונסקו. השלטון גילה יחס עוין ליהודים והשית עליהם את חוקי נירנברג  שהיו נהוגים בגרמניה. הדבר התבטא בכך שמשפחתי ומשפחות יהודיות נוספות  גורשו מביתם, פוטרו ממקום עבודתם, נאסר עליהם להחזיק מקלטי רדיו, ילדי היהודים גורשו מבתי הספר בו הם למדו. יהודים רבים מיהדות רומניה הובלו למחנות השמדה, ערכו בהם פרוגרומים וסבלו מרדיפה.

ברחוב בו שכן הבית של משפחתי גרו יחד יהודים ונוצרים, ועל פי רוב שררו בניהם יחסי שכנות טובים הבית שלנו שכן בין בית הכנסת לכנסיה. בביתנו לעיתים קרובות ביקרו הן הרב והן הכומר ישבו ושוחחו ביניהם.

בעת שאנשי משמרות הברזל באו לרחוב במטרה לפגוע ביהודים יצא הכומר בראש מאמיניו וגירש אותם מהרחוב. כתוצאה ממעשיו של הכומר וקהילתו ניצלו כל היהודים ברובע. לאחר המלחמה היחסים בין היהודים לנוצרים המשיכו להיות טובים.

עליה לישראל

בשנת 1958 הגישה משפחתי בקשה להגר לישראל. באותו עת יהודים אשר הגישו בקשה לעלות לישראל פוטרו מעבודתם במידה והייתה בעלת חשיבות או מיומנות ונשלחו לעבודות נחותות, וזה מה שקרה למשפחתי.

לאחר שלוש שנים של המתנה קיבלנו היתר לעלות לישראל. השלטונות הרומנים הקצו לנו חודש ימים לעזוב את רומניה. נדרשנו לתרום את הבית שלנו לשלטונות ונאסר עלינו להוציא מהמדינה רהיטים או דברים בעלי ערך למעת בגדים, ודברים אישיים קטנים. והגיעה זמן העזיבה הוטסנו לאתונה שביוון ולאחר ששהינו באתונה ארבעה ימים הוטסנו לישראל.

משדה התעופה נשלחנו לחצור הגלילית שם גרנו בצריף במעברה המקומית. לאחר חודש ימים אבי נשלח לאולפן ללימוד השפה העברית בבת גלים שבחיפה, אמי נשלחה לאולפן בקיבוץ מעברות, שבעמק חפר ואני נשלחתי לכפר נוער בקיבוץ תל יצחק ליד אבן יהודה.

בגמר הלימוד באולפן הורי עברו לגור במעברת קריית אתא ולאחר שנתיים, בשנת 1963, גם אני חזרתי לגור איתם.

שירות צבאי

התגייסתי לשירות צבאי בצה"ל' בפברואר 1967 כארבעה חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. לאחר גמר הטירונות הוצבתי לשרת במשטרה צבאית .

 טירונות במחנה צריפין 1967

לאחר חגיגת יום העצמאות נשלחתי לבסיס בחיפה עד תחילת המלחמה ועם פרוץ המלחמה הוצבתי בגבול עם ירדן.

לאחר גמר המלחמה נשלחתי לשרת במחנה שבוים ,שם הייתי עד גמר ביצוע חילופי שבוים. עד סוף השירות הצבאי מילאתי תפקידים שונים במשטרה צבאית.

לאחר שהשתחררתי משירות סדיר המשכתי לעשות שירות מילואים עד שנת 1992 אז שוחררתי סופית מהשירות צבאי. במסגרת שירות המילואים השתתפתי במלחמות הבאות: מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור, מבצע ליטני, מלחמת לבנון הראשונה .

במלחמת ששת הימים הוצבתי בנקודת הגבול בין ירדן לישראל לביקורת היוצאים מאזור ג'נין ולמניעת לקיחת שלל. לאחר מכן שירתתי במחנה השבויים בעתלית, בקוניטרה ובארמון הנציב בירושלים.

במלחמת ההתשה הייתי מלווה שיירות טנקים לסיניתקופת ההמתנה, לפני מלחמת ששת הימים, מאי 1967

שירות מילואים, כל שש, 1975 

ביום כיפור הוצבתי במחנה שבויים במגידו עד חיסולו.מלחמת יום כיפור, נובמבר 1973

במבצע ליטני ובמלחמת לבנון הראשונה הייתי בהג"א.

מיכל מציגה תמונות משפחה 

 סבתא רבתא, רבתא, רבתא, דבורה ( שם תנכי)

סבא רבא, שמואל וסבתא רבתא רינה  

סבא רבא אהרון

רוני שמואל, נקרא על שם סבא רבא אהרון וסבא רבא רבא שמואל

 ארבע דורות – סבתא רבא לאה, סבתא דבורה ואמא נאוה

אני מיכל, שמי על שם סבא משה ( האות מם)

העשרה

מעברת קריית אתא : "קִרְיַת אָתָא היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת הערים המרכיבות את אזור הקריות. היא הוקמה בשנת 1925 והוכרזה כעיר בשנת 1969. יעקב פרץ הוא ראש העירייה מאז 1996. זמן מלחמת העצמאות שימשה כבסיס היציאה של הכוחות הלוחמים ב"מבצע דקל". בשנות ה-50 הוקמו במקום שלוש מעברות בקרבת המועצה – מעברת כפר אתא, מעברת קריית נחום ומעברת שפרעם (נקראה גם מעברת גילעם)".

תשע"ה 2015