מאגר סיפורי מורשת

זכרונות מבית המשפחה ב"כרכור":

בחצר של המשפחה גידלנו עזים, עופות וארנבות. מהחלב של העזים עשינו גבינות. אכלנו את הביצים של העופות, גם אכלנו את העופות שהשוחט שחט. היה לנו גן ירק-גידלנו: צנוניות, גזרים ותפוחי אדמה. אבא של סבא שלי שתל עצי פרי: גויאבה, אגוז, מנגו ועץ תות שגדל וכיסה חצי מהגינה. לא הייתה ברירה אלה לכרות אותו. בעלי החיים והירקות שגידלנו עזרו לנו לעבור את תקופת הצנע בארץ. בתקופה הזו היה קיצוב באוכל בגלל שהיו חסרים דברים רבים.

ברחוב השניים שבה גרנו היו הרבה ילדים ותמיד הינו עושים תחרויות: כדורגל, גולות, מחבואים ותופסת. התחרויות היו נגד הילדים מרחוב המושב.

זכרונות מבית הספר

סבא שלי למד באותו בית הספר ואותו מבנה שאני לומדת בו היום, אבל אז בית הספר נראה שונה. בית הספר כלל 2 מבנים בלבד: המבנה הארוך של כיתות ה'-ו' והמבנה של המזכירות שבו היו 3 כיתות וחדר מורים קטן. בין הכיתות היה שטח למגרש כדורגל, כדורעף, סולמות ומתקנים שונים. היתה גינת ירק בשטח בית הספר, היה גם שיעור חקלאות במערכת.

המבנה של הספריה שימש כספריה וכחדר אוכל בו היו מקבלים כל יום ארוחת צוהריים וגם כנקודת נוטרים, היו השומרים ששמרו על ישראל, למטה היה מחסן נשק של הנוטרים.

מה אהבתי בבית הספר? "את ההפסקות כמובן".

אני זוכר את העונשים – היינו צריכים ללמוד בע"פ את השיר "מגש הכסף" של אלתרמן. כמובן שלא למדנו ונענשנו. העונש היה להעתיק את השיר 15 פעם ומאז אני זוכר את השיר. מי שמפריע בכיתה – היו מוציאים אותו מהכיתה. אנחנו ה"חברים" היינו מפריעים כדי שיוציאו אותנו מהכיתה ואז נפגשים בחוץ ומשחקים. לבית הספר היו מגיעים ילדים מכרכור, גן השומרון ועין עירון. הילדים מגן השומרון ומעין עירון באו רכובים על חמורים, הם קשרו אותם על יד בית הספר, עד סוף יום הלימודים.

זכרונות משנות ה-40 במושבה "כרכור"

האנגלים שלטו אז בארץ, הנוטרים {שמרו על ישראל} היו תחת הפיקוד של האנגלים. הנוטרים שמרו על הביטחון של הישוב היהודי. החיילים האנגלים התייחסו אלינו יפה. היו אדיבים ונחמדים. אני זוכר שבקשנו מהם שוקולד-"give me chocolate" והם נתנו לנו.

אני זוכר שיום אחד טס מעל בית הספר מטוס קל "פרימוס" – פייפר, ועשה תרגילים של אירובטיקה. אח"כ זרק פתק עם מצנח. בפתק היה כתוב: "דרישת שלום ממני מוטי אלון, תושב כרכור." במלחמת העצמאות הוא היה מפקד טיסת הקרב הראשונה של חיל האווירו הוא נהרג במלחמת העצמאות.עד היום אנחנו גאים בו.

הזוית האישית

נעמה: היה לי מאוד מעניין לשמוע את הסיפורים של סבא. סבא סיפר לי סיפורים שלא שמעתי לפני כן, על היישוב שלי ואיך היה פעם להיות ילד בכרכור. נהנתי מאוד ושמחתי כל פעם לקראת מפגש קשר רב דורי.