מאגר סיפורי מורשת

לסבא שלי קוראים אליעזר שליט. כולם מכירים אותו בשם אלי. הוא נקרא על שם אח של בעל של דודה שנספה בשואה. שם המשפחה של סבא שלי היה שיליט והוא שונה ע"י סבא שלו לשליט כדי למצוא שם עברי שקרוב למקור.

סבא נולד בארץ בתל אביב-יפו, בתאריך 16.1.1955. הוא הבן האמצעי מבין שלושה בנים. הוא הרגיש טוב כילד וקיבל יחס שווה כמו אחיו.

האח הגדול של סבי ,משה ,למד ועסק בצילום אך נהרג במלחמת יום הכיפורים בגיל 23.5.

בשירות הסדיר הוא שירת כצלם בחיל האוויר. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הוא לא נקרא לשירות המילואים אבל הוא בחר להתנדב לשרת כנהג משאית מקצוע אותו רכש כאזרח.הוא קיבל תפקיד כנהג מכלית דלק. בעת האירוע הוא היה צריך למלא דלק למשאית והמשאית הדרדרה אחורה ומחצה אותו. הוא הספיק לדחוף ולהציל את המלווה שהיה איתו.

אחיו הצעיר  אריה (אריק) נשוי+2 , שימש כמורה להנהלת חשבונות בתיכון. הוא גר באשדוד ולפני כ- 15 שנה חזר בתשובה מקפיד "קלה כחמורה".

ילדות

סבי גדל ברחוב הקישון בשכונת פלורנטין בתל-אביב ולמד בבית ספר יסודי דתי "תחכמוני" בתל-אביב.

בתחילה הם גרו חמש נפשות בחדר אחד בתוך דירת שלושה חדרים. בכל חדר גרה משפחה אחרת היו להם מטבח ואמבטיה משותפים. במשך השנים הוריו קנו את שני החדרים הנוספים.

הם חיו חיי שכונה עם חברים כל אחר הצהריים. ברחוב הסמוך לביתו היה בית כנסת ומכולת שבה ניתן לקנות "בהקפה".

התחביבים של סבא שלי כשהיה ילד הם משחקי השכונה כמו: קלאס, חמש אבנים, כדורגל, חמור ארוך, גוגוים ודודס.

זכורים לסבא שלי מאכלים מהבית כמו רגל קרושה, גפילטעפיש, חמין (צ'ונט) עוף מטוגן, ממולאים ובורקסים.

אירוע שזכור לסבי הוא מלחמת ששת הימים לפני המלחמה היו חששות גדולים לקיום המדינה והמלחמה שנמשכה שישה ימים הביאה ניצחון בכל הגבולות.

שירי הילדות שהוא זוכר הם "שיר העמק", "חולצה כחולה", שירים של רחל המשוררת ועוד. עד היום יש לסבא שלי מין חבורה שנוהגת להפגש לשירה בציבור אחת לחודש. בבתים שונים של החברים.

חולצה כחולה

חולצה כחולה

והיא עולה

בלי שום ספק,

על כל העדיים.

חולצה כחולה

במפעלה

תמשוך ליבם

של כל הפועלים.

חולצה כחולה

והיא עולה

בלי שום ספק.

על כל העדיים.

הוא נהג לשיר את השירים או לעצמו או בתנועת הנוער בזמן המפגשים. היום הוא נוהג לשיר להנאתו גם שירים אחרים.

כילד היה סבא בגן פרטי דתי "גן חווה" הוא זוכר שלמדו בצורה מורחבת הכל על חגי ישראל.

סבא למד בבית ספר יסודי דתי "תחכמוני" בתל-אביב למרות שמשפחתו לא היתה דתיה הם חשבו שבבית ספר דתי הוא יקבל ערכים טובים יותר. סבא זוכר כל יום בבוקר תפילת שחרית. בית הספר היה לבנים בלבד והוא היה מהתלמידים המצטיינים בבית הספר. בהמשך למד בתיכון "עירוני ז' " ביפו שהיה בית ספר עיוני ברמה גבוה מאוד, בתיכון הוא היה תלמיד בינוני זוכר את המסיבות בבתים בימי שישי בערב.

סבא שיחק כדורגל בקבוצת הילדים והנערים של הפועל תל-אביב, התאמן פעמים שלוש בשבוע ושיחק כל שבת.

צבא ומלחמות

סבי זוכר כנער בן שתיים עשרה את מלחמת ששת הימים. במלחמה גייסו את כל הגברים לצבא. הייתה אווירה של פחד גדול לפני המלחמה כי מדינות ערב איימו לחסל את מדינת ישראל. בתום המלחמה לאחר הניצחון הגדול הייתה אווירה של אופוריה.

בגיל 18 התגייס סבי לצה"ל שירת בצנחנים. בתקופת מלחמת יום הכיפורים הוא השתתף בקרבות בחזית המצרית באזור תעלת סואץ. זכור לו קרב מיוחד בואדי סודר באזור תעלת סואץ: מחלקתו נפלה למארב של קומנדו מצרי והצליחה לחלץ את עצמה לאחר קרב  פנים אל פנים שנמשך כשש שעות בקרב זה היו הרוגים ופצועים בין חבריו של סבי. לאחר מספר ימים חצו את תעלת סואץ לשטח מצרים והמשיכו לנהל קרבות עד הפסקת האש.

מספר חודשים אחר המלחמה נהרג אח של סבי בתאונה בזמן שרות המילואים שלו. כשנה וחצי לאחר מכן נפטר אביו ממחלה.

סבי זוכר אווירה מאוד קשה לאחר יום הכיפורים עם הרבה הפגנות וקריאה לממשלה להתפטר עקב המחדל שהוביל להפתעה בפתיחת המלחמה.

הקמת משפחה

לאחר תקופת שרותו בצנחנים ולאחר נפילתו של אחיו הוא עבר לשרת בפיקוד מרכז בירושלים. לאחר שיחררו הגיעה לשרת באותה יחידה אישתו לעתיד והם נפגשו במסיבת שחרור של חבר משותף מאותה יחידה.

סבי התחתן בשנת 1978 הוא היה בן 23.5 החתונה הייתה באולמי בית השיריון בתל-אביב.

כשבתו הבכורה דנה(אמי) נולדה הוא היה בן 25 וכשבתו השנייה נטע(דודתי) נולדה הוא היה בן 31.

עיסוק ולימודים

סבי למד לימודים אקדמיים והשכלתו היא תואר בכלכלה מהאונברסיטה העברית.

מקום העבודה הראשון והיחיד שלו כבוגר הוא "בנק הפועלים". כשסיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית בחר מקצוע שמתאים להשכלה שרכש. סבי עבד בבנק 37 שנים, ניהל מספר סניפים באזור המרכז ובין היתר ניהל את סניף הבנק במונטריאול קנדה במשך ארבע שנים. הוא עבר לגור במונטריאול עם משפחתו כולל אמי שהיתה בת חמש עשרה.

גימלאות

לאחר פרישתו הוא לא עוסק במקצוע. הוא סבא במשרה מלאה, מבלה, מטייל בארץ ובעולם, הולך לקאנטרי, מתאמן בחדר כושר והולך לסרטים והצגות.

סבי יצא לחו"ל מספר רב של פעמים בעיקר למטרות טיול ונופש. בין המדינות בהן ביקר: ארצות הברית, ארגנטינה, ברזיל, אנגליה, צרפת, איטליה, יפן, סין, אוסטרליה, ניו זילנד ועוד הרבה…

החגים החביבים עליו הם פורים בגלל שמתחפשים וראש השנה בגלל תקיעת השופר ובגלל אכילת תפוח בדבש. סבי נוהג לצום ביום כיפור.

סבי פוגש את הנכדים מספר פעמים בשבוע אצלו בבית או אצלם בבית, ובחגים לוקח אותנו להופעות, להצגות, ללונה פארק ועוד…

לאחר יציאתו לגימלאות סבי עוסק יותר בפעילות גופנית ובחדר כושר.

פעם בשבוע שומע הרצאות במסגרת מג"ל (מכללת גמלאים לומדים) ופעם בחודש יוצא לטיול באותה מסגרת. מבקר יותר את אימו הסיעודית, נוסע יותר לחו"ל ויש לו מנוי להצגות ולסרטים.

לאחר יציאתו לגימלאות החל לשחק ברידג', לעשות ספינינג ולבלות הרבה עם הנכדים.

הזוית האישית

סבא אלי: היה מאוד נחמד לעבוד ביחד עם הנכד ולשמוע חוויות של סבים וסבות אחרים. מקווה שהעברתי לנכדי בצורה נאותה את סיפור חיי. הביקור בבית התפוצות היה מהנה ולימד אותנו שאנחנו רק חלק קטן מאוד משרשרת הדורות של עם ישראל.

יישר כוח למארגנת ומובילת הפרויקט: יעל דנה מישאלוף

יובל: אהבתי לשמוע את סיפור חייו של סבא, את כל החוויות הטובות והפחות טובות שעיצבו את חייו. אני מרגיש כעת שאני קרוב לסבא יותר.