מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא אלי מספר על העלייה מסין

אנחנו עובדים על הסיפור של סבא.
סבא בחג המולד כמעט בן 6 בסין.
סיפור הילדות והעלייה של סבא אלי.

מידע כללי

שמי אליהו (אלי), במקור שמי היה אליה על שם סבא שלי. נולדתי בשלישי לאפריל 1942 בשנחאי, סין. שם המשפחה המקורי שלי הוא קופיליוביץ' אבל כאשר הגעתי לצבא נתנו לי הוראה לעברת את שם המשפחה שלי ולכן עברתתי אותו לקמה. פירוש שם המשפחה קמה הוא שיבולים בשדה, בנוסף, מאחר ושירתתי בחיל הים ולפני כן הייתי בקיבוץ שדות ים, חיפשתי שם "יבשתי". במקור היו לי שתי אחיות, לאחותי הקטנה קוראים רבקה, ולאחותי הגדולה קראו הלן. הלן נפטרה לפני 35 שנה בערך.

לאבא שלי קראו אלכסנדר והוא נולד בשנת 1902 ולאמא שלי קראו אידה והיא נולדה בשנת 1906, בשונה ממני הורי לא עברתו את שמם. אבי נולד באוקראינה ואמי נולדה בסיביר. בסין אמי הייתה עקרת בית ואבי היה שותף לחברת ספנות (תראו כרטיס ביקור בהמשך). הורי נפגשו בסין, אמי הגיעה לסין עם הוריה אחרי המהפכה הקומוניסטית, ואבי הגיעה לסין מפני שהוריו עברו למזרח מרוסיה, והוא רצה להיות קרוב אליהם.

משפחתו של סבא בילדותו

תמונה 1

ילדות

שנחאי הייתה עיר קוסמופוליטית והיה שם אזור צרפתי, אזור אנגלי, אזור רוסי ואזור אמריקאי. אנשים חיו למעשה כמו בגטו מאחר ולא היו מעורבים באוכלוסייה הסינית בשנחאי. בשכונה שלי רוב האוכלוסייה הייתה אירופאית. גרנו בדירת ארבעת חדרים בבניין דירות של חמש קומות. הלכתי לבית ספר יהודי בסין שהיה בשכונה שלנו. אני לא זוכר באופן מלא מה היו התחביבים שלי בסין אבל אני זוכר שהייתה לי מטפלת שהייתה לוקחת אותי לגני שעשועים. מפני שהורי היו יוצאי רוסיה אז אכלנו שם אוכל רוסי, מאוד אהבתי אוכל רוסי!

העלייה

אבא שלי, אלכסנדר קופיליוביץ' אמר שמספיק להיות נרדפים ונודדים, נעלה לישראל למרות שיהיה שם קשה.

עליתי לישראל בשנת 1949. כאשר עליתי לארץ הייתי כמעט בן שבע. עליתי לישראל עם אמי, שתי האחיות שלי וסבא וסבתא שלי. אבא שלי לא עלה אתנו בגלל שהאמריקאים לא אישרו לו לעלות על האנייה שעברה דרך ארצות הברית, על כן הוא היה צריך לטוס בדרך אחרת. העלייה לא עלתה לנו כסף מפני שהסוכנות היהודית בשנחאי ממנה את העלייה.

עלינו לארץ מפני שהקומוניסטים השתלטו על סין והיה כבר קשה לגור שם. כשהייתי באנייה בעיקר שמחתי שאני עם המשפחה שלי. לקח לנו שלושה וחצי חודשים להגיע משנחאי לישראל כולל כל העצירות בדרך. באנייה לכל משפחה היה תא משלה. אני הייתי בתא עם אמי ועם שתי האחיות שלי. לסבתא ולסבא שלי היה תא אחר משלהם. מתוך שלושת וחצי החודשים האלו נסענו 8 ימים ברכבת. אני זוכר, שהרכבת הייתה מאוד מסודרת ויפה. ברכבת היה קרון לינה ששם ישנו. היה ברכבת גם קרון מסעדה, אנחנו הזמנו מהתפריט והם הביאו לנו את מה שביקשנו לאכול. כיום אני לא מתחרט על זה שעליתי לארץ. אני גם לא מתגעגע.

התיישבות בארץ

כאשר הגענו לארץ, הגענו לשכונת בת-גלים ל"בית עולים". אחרי חודשיים – שלושה שהיינו בבת-גלים עברנו לעכו לצריף שיכון. כאשר הגעתי לישראל הייתי בן שבע. כשהגעתי לארץ הלכתי לבית הספר לכיתה ג' למרות שכאשר עזבנו את סין עוד לא סיימתי את כיתה א'. נושא בית הספר הסתדר כשהייתי בן 9 והייתי אמור להיות בכיתה ו'. עברתי לקיבוץ שדות ים ובקיבוץ הלכתי לכיתה ה' משום שלא היו מספיק ילדים בשביל לפתוח כיתה ו'. על כן הייתי בגיל הנכון ובכיתה הנכונה. אחרי שסיימתי בכיתה י"ב את בית הספר לקציני ים בעכו הלכתי לקורס חובלים בחיל הים ושירתתי בחיל הים עד גיל 42.

הזוית האישית

היה מאוד נחמד ומעניין.

מילון

בת גלים
שכונה בחיפה על ספת הים.

ציטוטים

”"אבא שלי, אלכסנדר קופיליוביץ' אמר שמספיק להיות נרדפים ונודדים, נעלה לישראל למרות שיהיה שם קשה".“

הקשר הרב דורי