מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בחיפה בל' בשבט תשי"ג  15.02.1953 לאמי חיה ז"ל לבית משפחת גבל, משפחה דתית שומרת תרי"ג מצוות ולאבי שמעון ז"ל לבית משפחת אורנשטיין.

אמי נולדה בעיר פרנקפורט בגרמניה, בגיל צעיר בשנת 1936 עלתה לארץ במסגרת עליית הנוער יחד עם משפחתה.

לאמי היו שתי אחיות ושלושה אחים שיחד עם הוריהם ברחו לגרמניה לפני עליית הנאצים וכך ניצלו. רק אח אחד שחזר לגרמניה מסיבות לא ברורות ניספה בשואה.

אבי נולד בעיר ורשה בפולין עלה לארץ בשנות העשרים של המאה הקודמת יחד עם משפחתו הענפה שהיו ממקימי כפר חסידים. לאבי היו שמונה אחים ואחיות. נכדו של האח הבכור יוסף ,חיים שני (שניאורסון) היה משישים ותשע חללי צוללי הצוללת אח"י "דקר" שירדה למצולות.

במסגרת עליית הנוער אמי נשלחה להכשרה בכפר חסידים ושם הכירה את אבי. להורי נולדו שלשה ילדים . הבן הבכור גבריאל ז"ל נפטר בהיותו רק בן שנה אחת ממחלה שבעת ההיא לא היה לה מרפא. אחותי אראלה הגדולה ממני בדיוק חמש שנים נישאה לרולנד לבית משפחת טימסיט אותו הכירה כשבא מקנדה לסדרת הרצאות בטכניון כיום היא מתגוררת בטורונטו שבקנדה. לאחותי נולדו שני בנים יואב ואילן ואני איתן הבן הצעיר .

את שנות ילדותי ביליתי ברחוב גורדון בשכונת רמות רמז בחיפה. את לימודיי היסודיים עשיתי בבית הספר "הבונים " בשכונה. זכורים לי עד היום המסעות הרגליים לבית הספר כאשר הילקוט הכבד על הגב, מסע שנמשך כמחצית השעה כל בוקר וכל צהריים. הייתי תלמיד מצטיין בעיקר במקצועות הריאלים. עם סיום בית הספר היסודי בחרתי להמשיך את למודי בבית הספר המקצועי "בסמ"ת" בשכונת הדר בחיפה. לאחר שנת הלימודים הראשונה שכללה לימודים כלליים ולימודים מעשיים,התלמידים חולקו למגמות, אני בחרתי ללמוד במגמת האלקטרוניקה במסלול טכנאות סיימתי את לימודיי התיכוניים בשנת 1972.

בחודש פברואר 1972, כטכנאי אלקטרוניקה הייתה לי אפשרות לשרת בצה"ל במקצוע שלמדתי, אבל בחרתי ללכת ליחידה קרבית. התנדבתי לשרת בחטיבת" גולני "בגדוד 12 "ברק".

השירות הצבאי לא היה קל בלשון המעטה. לאחר שישה חודשי טירונות קשים, הגדוד נשלח לשלשה חודשים בעזה המפחידה. לאחר שלשה חודשים התחיל אימון קיץ שנמשך גם כן שלשה חודשים וכך לסירוגין אימון חורף תפיסת קו אימון קיץ ועוד פעם אימון וכך מצאתי את עצמי בשלושת החודשים שקדמו לפריצת מלחמת יום כיפור מאייש מוצב בדרום רמת הגולן.

זכורים לי היטב הימים האחרונים במוצב. המצב נראה מדאיג במיוחד ראינו את הצבא הסורי מתכונו המרץ למלחמה. עד היום לא ברור לי למה חרף ההתרעות הרבות שדיווחנו, טוענים שהופתענו. עד היום לא ברור לי מדוע שלשה ימים לפני פרוץ הקרבות, החליף אותנו גדוד בחטיבת הנח"ל.

חזרנו לבסיס האם והתכוננו לצאת לחופשה של עשרה ימים. זכור לי היטב הטלפון בבוקר יום שישי בעודי יושב בביתי ומכין חבר לבחינת הבגרות במתמטיקה הקורה לי לשוב לבסיס. לי היה ברור עומדת לפרוץ מלחמה עקובה בדם.

כבר ביום שישי בשעות אחר הצהריים הגדוד היה בדרכו לרמת הגולן בתחילת המלחמה היינו ערוכים במגננה עוזרים לכוחות השריון , וכאשר צה"ל עבר למתקפה הייתי בכוח שפרץ לד מוצב "104" לכוון מזרעת בית ג'אן בואך דמשק.

המלחמה היה הדבר הקשה ביותר שעברתי בחיי. במהלך המלחמה ראיתי חברים לנשק נהרגים ונפצעים .ראיתי מעשיי גבורה של לוחמים הנלחמים בגבורה להגנת המולדת .ראיתי מפקדים מובילים את פיקודיהם תחת קרבות קשים .לאחר שמונה עשר ימי מלחמה הוכרזה הפסקת אש. ירדנו להתארגנות בעורף.

לאחר סיום המלחמה פרצה מלחמת ההתשה במובלעת הסורית. תקופה לא קלה של מלחמת התשה שגם אותה עברתי לשמחתי בשלום.

השתחררתי מצה"ל בשנת 1975. נרשמתי למכינה אקדמאית. את לימודי האקדמאים עשיתי באוניברסיטת חיפה החוגים מתמטיקה וסטטיסטיקה.

במקביל ללימודי האקדמאים בעצה שקיבלתי מאמי ז"ל נרשמתי לחוג ללימודי ברידג', חוג שבמבט לאחור היה משמעותי מאד בחיי. בחוג הכרתי את אשתי לעתיד נוגה שאיתה אני מעביר את חיי כמעט ארבעה עשורים .יחדיו גדלנו את בטי ,שמגדלת בכוחות עצמה את נכדנו האהוב רון.

בברידג' עשיתי חייל .ייצגתי את ישראל באליפות אירופה לצעירים ,ייצגתי את המדינה באליפויות אירופה לבוגרים. זכיתי באין ספור תחרויות בארץ הייתי אלוף הארץ ומחזיק גביע המדינה. גם כיום אני נמנה עם השחקנים המובילים בארץ, מלמד ברידג' צעירים ומבוגרים בשעות הפנאי.

לאחר סיום לימודיי, התקבלתי לעבוד בבנק לאומי לישראל בע"מ. עבדתי בבנק שלושים וארבע שנים, עד שבחודש מרץ האחרון פרשתי מהבנק פרישה מוקדמת.

כיום אני מקדיש את רוב זמני לתחביב שלי ועוזר בגידול נכדי האהוב רון. עם רון, נכדי, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי.

בית ספר "נתיב אליעזר כרמל" – רכזת התוכנית אביבה אליה שניר