מאגר סיפורי מורשת

קצת רקע על אלברט אשכנזי

אלברט אשכנזי (סבי מצד אימי) נולד בשנת 1948 במצרים לאימא סוזן ואבא עוזיאל. המשפחה עלתה ארצה ללא רכוש מאחר ורק רצו לחיות במדינת ישראל, מדינת היהודים. כיוון שאביו נפטר כבר במצרים נאלצה אימו לעלות ארצה לבדה כאישה אלמנה עם 5 ילדים קטנים לארץ שהייתה זרה להם לחלוטין. סבי הגיע היישר אל העיר נהרייה (שבזמנו עוד הייתה מושבה) אל מעברה, חיו בתוך אוהלים ושם סבלו מעוני וממחסור של מזון בסיסי. מהמעברה עבר סבי אל קיבוץ ניצנים שבצפון ושם למד לקרוא ולכתוב וגילה אהבה עצומה לקריאה וכתיבה ופיתח ציפיות להיות סופר או משורר. כשסיים את לימודיו חזר אל נהרייה. התחיל לעבוד בחריצות רבה בכדי לעזור למשפחתו להתפרנס ולהתכלכל. אז כבר גרו בקריית עשור בתוך מבנים ראויים למגורים אך צפופים לגודל המשפחה הקיימת.

סבי התגייס לצבא ושם עשה קורס חובשים קרביים שסיים בהצטיינות ושובץ להיות חובש קרבי בגולני, סבי השתתף כמעט בכל המלחמות שהיו ונכח בשדה הקרב עצמו ואפילו קיבל צל"ש על הוצאת חיילים משדה קרב בוער, כיום הוא חי בנהריה עם סבתי ונהנה מחייו השקטים. משפחה שלמה חיפשה אותו…

מבצע שלום הגליל

בשנת 1982 מבצע שלום הגליל, בלחצו של שר הביטחון אריאל שרון להנחתת מכה צבאית על המחבלים בלבנון, קיבלה הממשלה החלטה לצאת למלחמה, מבלי לסכם על מועד. המחבלים החלו בירי קטיושות לעבר יישובי הגליל, ותגובתה המידית של מדינת ישראל הייתה יציאה למבצע שלום הגליל. ב-6 ביוני החל המבצע בכניסת כוחות צה"ל ללבנון. בתחילה דובר על כניסה לעומק שטח האויב עד 40 ק"מ, אך תוך מספר ימים הגיעו כוחות צה"ל לפאתי ביירות, והמבצע נגרר אל מעבר לתכנית אורנים הקטנה. ב-7 ביוני נכבש מבצר הבופור על-ידי חיילי סיירת גולני בקרב קשה. שישה מחיילי היחידה נהרגו, ובהם מפקד היחידה רס"ן גוני הרניק. ב-11 באוגוסט כיתרו כוחות צה"ל את ביירות, ובעקבות זאת הושגה הפסקת אש על-ידי המתווך האמריקני פיליפ חביב.

קריאה בצו 8

אברהם אלברט אשכנזי, חובש קרבי בתפקידו נלקח בצו 8 ממשפחתו בנהריה כשהם שומעים בערוצי התקשרות על החלטת הממשלה לפתוח באש מול לבנון. בין האזעקות, הירידה למקלטים והלחץ הנפשי הרב הגיע רכב צבאי אשר לקח את סבי במידי מול כל משפחתו להיות שותף פעיל במלחמת שלום הגליל. סבתי מספרת איך בכתה מלחץ כאשר החזיקה בידה את דודי הקטן בידה וצפתה איך הרכב מתרחק אט אט ונעלם באופק.

בכל יום חיכתה לדוור בכיליון עיניים לחפש סימן קטן לשלומו של סבי אך בכל יום הייתה מתאכזבת מחדש לראות כי אין שום פתק קטן ממנו. כך שלושה שבועות לא הצליחו לשמוע דבר על קיומו, לא בטלפונים ולא במכתבים (אמצעי התקשורת של אז) דבר אשר עורר פחד, לחץ נפשי ומועקה רבה מאוד אצל סבתי. כמידי ערב צפתה משפחתו של אברהם בעדכוני חדשות וציפו בכיליון עיניים לסימן חיים כלשהו ממנו.

הדאגה הייתה כל כך גדולה ומעוררת פחד בלתי פוסק בגופה של סבתי אשר נשארה עם 4 ילדים קטנים והייתה צריכה להות מאופקת וסובלנית מול ילדיה.

באחד מעדכוני החדשות בטלוויזיה מופיע לפתע אברהם (אלברט) אשכנזי אשר מפנה פצועים משדה קרב בוער ומחזיק בידו אינפוזיה לחיילים. אשתו וילדיו קרנו מאושר על היותו בחיים ואף חשו גאווה גדולה על פועלו ותרומתו למדינת ישראל וכחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל.

הזוית האישית

אוראל אדרעי: היום, סבי חוגג השנה יום הולדת 75. לסבי יש כיום 14 נכדים רובם נמצאים בנהריה עצמה. סבא איש חכם ומלא ענווה. תמיד עם חיוך והקשבה. איש נערץ ואהוב על כל.