מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא אברהם מצא, הסבא שלי

דעאל וסבא אברהם
סבא אברהם בחתונתו
מחקלאות למטוסים

התא המשפחתי שלי מצד סבא וסבתא שלי מורכב משתי משפחות: משפחת מצא ומשפחת ארלבסקי.

משפחת מצא

מוצאה של משפחת מצא מטולידו בספרד. בשנת 1492 בעקבות גזרות בספרד היגרה המשפחה לעיירה מצא באיטליה ומשם שם המשפחה. ברישומי הכנסייה בעיירה זו מוזכר שמשפחות הגיעו מספרד וקיבלו את שם העיירה.

במאה ה-17 הגירה המשפחה לעיירה יאנינה ביון. בעיירה זו נמצאים קברים של יהודים מהמאה ה-4 לספירה. האגדה מספרת כששיירת גולי יהודה הובלו לרומא להימכר כעבדים. עשר משפחות ברחו להרים ליד יאנינה, כאשר השיירה המשיכה ירדו המשפחות מההרים והתיישבו בעיר יאנינה. בסידור התפילה של יהדות יאנינה משתמשים בנוסח רומניוטי זהו נוסח שהיה מקובל בארץ ישראל בימי בית שני.

עד היום קיימת קהילה יהודית בעיר יאנינה. מנהלת הקהילה שמה אלגרה מצא. סבא רבא שלי עלה לירושלים כמשפחה בודדת בשנת 1870 וגר ברובע היווני. הוא הוליד שלושה בנים, הבן הקטן שמו יצחק היה סבא רבא רבא שלי. לאחר שנישא הוליד ילד שמו שלמה זה אביו של סבי. במלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה למצריים בגלל החשש שיגויס לצבא הטורקי. בשנת 1920 לאחר תום מלחמת העולם הראשונה חזרה המשפחה לישראל (פלסטינה) והתיישבה בעיר תל אביב ופתחה חנות לכלי בית ומטבח ביפו. במאורעות בשנת 1929 פשט המון ערבי על כל היהודים שגרו ביפו, השמיד ובזז את רכושם, אבל החנות שוקמה מחדש ובמאורעות בשנת 1936 נהרסה החנות שוב ואז עברה המשפחה לבני ברק.

אב המשפחה הפך לפועל חקלאי, שלמה סבא רבא שלי התגייס למשטרה הבריטית והוא שירת בתחנת קליה ולאחר מכן בתחנת רמת גן. בשנת 1952 בעקבות הסיסמא מהעיר אל הכפר והתיישבו במושב משגב דב גידלו ירקות, עופות ופרות. סבי בהיותו ילד ונער עבד במשק בחקלאי בכול העבודות הנדרשות. סבי התגייס לצבא בשנת 1967 והשתתף במלחמת ששת הימים ובשנת 1973 השתתף במלחמת יום כיפור.

בשנת 1979 החל סבי לעבוד בתעשייה האווירית ובשנת 1980 נסעה כל המשפחה לקולומביה. אמי, דודי שחר וסבא וסבתא שלי הילדים הלכו לבית ספר יהודי. הם למדו בין 8 בבוקר עד 3 אחר הצהריים סבי היה יועץ טכני בחיל האוויר.

סבתא רבא רבא שמה לאה נולדה בירושלים העתיקה בשנת 1900 משפחתה משפחת בגס. מוצאה כנראה מהאיים היוונים בים התיכון. הסבתא של סבתא לאה קבורה בהר הזיתים בירושלים.

סבא רבא רבא שלי אברהם נולד בארץ ביפו. אביו עלה מתימן עם אמו, אשר עלתה ברגל מתימן ולאחר שנתיים הגיעה ליפו שם גידלה את ילדיה. אביו של אברהם היה בין עשר המשפחות שהקימו את בני ברק בשנת 1925. סבתא רבתא שלי היא הילדה הראשונה שנולדה בבני ברק בשנת 1926.

סבא רבא שלי הכיר את סבתא רבתא שלי בבני ברק והם נישאו. סבי נולד ערב הכרזת המדינה ביום כיבוש יפו מידי הערבים.

ילדות של סבי וסבתי

סבי נולד בבני ברק בהיותו בן ארבע, עברה המשפחה למושב משגב דוב. תנאי החיים במושב היו קשים מאוד, חשמל לא היה, הפרנסה של המשפחה התבססה על חקלאות. המשפחה גידלה ירקות וכול בני המשפחה השתתפו בגידול. סבי זוכר שבהייתו בן שבע-שמונה קטף מלפפונים, עגבניות, בצל וכו'. בהמשך עברה המשפחה לגידול עופות ופרות. לסבי הייתה אתון שמה 'אפורה' ושימשה את סבי במקום אופניים. כאשר הוא רכב למקום ביקש ממנה להישאר והאתון נשארה.  כאשר הוא רצה שתחזור הביתה, נתן לה דחיפה והיא חזרה לבד.

הילדות של סבי הייתה מאוד שונה מהמתרחש היום. הילדים שיחקו כדורגל, הקפות, חמש אבנים, קלאס, שבע אבנים. חלק מהפעילות הייתה פשיטה על שדות הירקות והפירות. בהמשך הצטרפנו לתנועת הצופים. בבית הספר למדנו בצרפים בכפר ערבי נטוש בשם 'בשיט'. מסביב לבית ספר היו מטעים של ענבים, משמש, שקמה, דומים וסברס. לאחר הלימודים הינו פושטים על המטעים ומשלימים את הארוחות. לאחר מכן נבנה בית ספר ועברנו מהצרפים למבני קבע. למדנו חקלאות. גידלנו ירקות ומכרנו אותם לציבור הרחב. חלק מלימודי החקלאות היה גידול דבורים. בבית ספר הייתה מכוורת שטופלה על ידי תלמידים מכיתות ז'-ח'. בתקופת החורף היינו מאכילים את הכוורת במי סוכר בסוף האביב הייתה מתקיימת רדייה שבה השתתפו חלק מהתלמידים. תוך כדי הרדייה קבלנו מדי פעם עקיצות. הדבש נמכר להורי התלמידים של בית הספר. כמו כן, גידלנו עציצי נוי שנמכרו להורים.

תנועות הנוער

בכפרים היו שתי תנועות נוער: תנועת בית"ר ותנועת הצופים. מרבית הילדים הלכו לתנועות הצופים. אני זוכר, שבכיתה ו' השתתפתי בגמבורי ביערות הכרמל. זהו מחנה בינלאומי שבאים אליו צופים מכל העולם, זאת פעם ראשונה שפגשתי כל כך הרבה אנשים זרים. זאת חוויה שנשארה אתי כול החיים. מחנות בצופים התקיימו לפחות פעמיים בשנה, בדרך כלל שמשנו כצוות חלוץ אשר הרכיב את מתקני המחנה. בהיותי בצבא שירתתי בבסיס תל נוף ושימשתי בהתנדבות כמדריך וראש שבט בצופים.

בית ספר-תיכון

בסיום כיתה ח' נשלחתי לבית ספר חקלאי עיינות בבית ספר זה למדנו חצי יום ועבדנו חצי יום עבדנו ברפת, בפרדס, במטעים וגינות נוי וכו. בבית ספר היו שני מסלולים מסלול אחד רגיל ומסלול שני לבני עליית הנוער זאת הפעם הראשונה שפגשתי כול כך הרבה ילדים שאינם ילדי הארץ. סדר היום שלנו כלל השכמה, סידור מיטות, ארוחת בוקר בחדר אוכל משותף והליכה ללימודים. לאחר ארוחת צהריים החלפנו לבגדי עבודה וכול אחד הלך לענף שבו התמחה, בגמר העבודה אכלנו ארוחת ערב ואז כל  תלמידי בית הספר ישבו באולם אחד והכינו שעורים. באולם שרר שקט מופתי.

ביום שבת נערכו תחרויות כדור-רגל בין הכיתות, כמו כן טיילנו בשבת ברגל למרחקים די גדולים. לאחר שנה עברתי לבית ספר כנות בתור אקסטרני בגלל הצורך לסייע להורי במשק. חצי מהיום למדתי, חצי יום סייעתי להורי במשק. התמחיתי בהמלטות של פרות. לאחר שנתיים בבית ספר כנות הלכתי לבית הטכני של חיל האוויר בחיפה. בבית ספר הטכני שיטת הלימוד מאוד מיוחדת: במשך כול השבוע לומדים נושא וביום שישי בבוקר נערך מבחן, מי שציונו פחות מ-55 נשאר שבת בבסיס. ביום ראשון נערך מבחן חוזר. בגמר בית ספר טכני נשארתי בתור מדריך בבית ספר הטכני לאחר בית ספר עברתי לטייסת סקיי הוק בבסיס תל נוף.

חתונה

בהיותי בן  23 נישאתי לרחל ארלבסקי שהייתה בת כיתתי החל מכיתה ג'. החברות בינינו נמשכה הרבה שנים עד שהחלטנו להינשא ואז עברנו לבאר שבע.

אני שירתי בחיל האוויר ורוחל'ה עבדה כמורה בבאר שבע. נולדו לנו שני ילדים: שחר ונועה שזכו לטיפול מסור של מטפלות. בשנת 1977 עברנו למושב שדמה. אני עבדתי במשק פרחים אשר היה שייך לאבא של רוחל'ה הילדים הלכו לגן, שחר היה ילד שובב ונועה שקטה וביישנית. בשנת 1980 נסעה כל המשפחה לקולומביה, בבית הייתה עוזרת שישנה בחדר נפרד. הילדים היו עושים בלגן בצעצועים וקוראים לעוזרת לסדר, לאחר חמש דקות שוב עשו בלגן ושוב קראו לעוזרת. העוזרת אכלה בשולחן נפרד. תפקידה של העוזרת היה לנקות את הבית לכבס לבשל, כך שרוחל'ה הצטרפה לחוג טניס שהתקיים בקלוב היהודי שאליו הייתה שייכת כל המשפחה. הילדים השתתפו בפעילויות בהדרכת מדריך מקומי כול סוף שבוע קיימנו טיולים עם מספר משפחות שהתארגנו ונסענו לטייל ברחבי קולומביה.

יום אחד הגענו חמש משפחות למסעדה והזמנו ארנב ביין, לאחר שארבע משפחות קיבלו את האוכל שאלתי "מה קורה עם שלי?" ואז אמרו לי שהם הלכו לצוד ארנב…. ברור שלא חיכינו.

בטיולים שלנו ראינו מלחמות תרנגולים ומלחמות שוורים.

הילדים למדו בבית ספר יהודי וכול יום נסעו בהסעה עם שומר עם נשק כדי למנוע חטיפה של ילדים בעבור כופר.

הזוית האישית

דעאל לבן: ילדותו של סבי הייתה מאד שונה מהילדות של ילד ממוצע כיום, זה מאד מצא חן בעיני. אהבתי את הסיפור על האתון 'אפורה'. אני מאחל לסבא אברהם שלי הרבה בריאות ושהוא ילווה אותי תמיד.

מילון

תנועת הנוער בית"ר
תנועת הנוער הלאומי בית"ר הינה תנועת נוער ציונית חברתית. התנועה מחנכת את חבריה על פי משנתו החברתית של זאב ז'בוטינסקי.

ציטוטים

”.“

הקשר הרב דורי