מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא אבי גולדסובל מספר לאורי מור על ילדות בהדר הכרמל

התכנית התקיימה בביה"ס רמת החייל תל אביב
הדר הכרמל השכונה בה גדלתי
ישראלי מבטן ומלידה

סבא אבי גולדסובל, מספר לאורי מור

רקע

נולדתי בתאריך 15.9.1946  בבית החולים עזרא בחיפה. שם אבי יוסף גולדסובל, יליד שנת 1902 נולד בעיר לובלין שבפולין. אמי, שושנה גולדסובל (שוורצמן) נולדה בשנת 1912 בעיירה דוביינקה וגדלה תמרה זמני. הייתה לי דודה אחת בירושלים בשם אסתר יהלום וחוץ מימנה כל יתר קרובי המשפחה נספו בשואה.

נסיבות לידתי וילדותי

בתקופת מלחמת העולם השנייה לא נולדו ילדים רבים בארץ ישראל. אני נולדתי בשנת 1946 להורי יוסף ושושנה בעיר חיפה. 1946 הייתה תקופת ה"ביבי בום" שבה התחדשה הילודה בקרב הישוב בארץ ישראל. את ילדותי עברתי בשכונת הדר הכרמל בחיפה באזור שבו התממשקה שכונה חרדית עם שכונה חילונית שחיו בהרמוניה גדולה. "ביבי בום" הביא למחזור גדול בכיתות לימוד בבתי הספר היסודיים ולכן התקיימו שתי משמרות לימודים משמרת בוקר אשר סביבת הצהריים פינתה את הכיתות לטובת הילדים שהתחילו ללמוד במשמרת שנייה אחר הצהריים.

בית הספר היסודי

בית הספר היה לא רק מקום לימוד אלה בית ממש הייתה בו מרפאת שיניים, שיניי הילדים נבדקו כמה פעמים בשנה והם הוכרחו לטפל בשיניהם במסגרת בית הספר. כמו כן היה חדר רופא ואחות קבועה שבדקה ושמרה על בריאותם של הילדים, על ניקיונם, על ההיגיינה שלהם. בין הילדים בכיתה היו ילדים ניצולי שואה, ילדים של הורים שעבדו קשה לשם פרנסתם. בבית הספר הייתה מסעדה שהמבשלים בה היו הילדים שעשו את זה בתורנות כל ילד פעם בחודש עבד במסעדה עבד בבישול בהגשה, ברחיצת כלים וכך התאפשר לתת לילדים ארוחה חמה ומלאה במחיר סמלי.

אמא שלי

אמא שלי הגיעה לחיפה בשנת 1935, לפני השואה. כל משפחתה נשארה בפולין ונספתה. היא הגיעה לבד נערה צעירה בת 18 שכרה דירה של שני חדרים בעיר התחתית בחיפה בלב הרוב הערבי. בחדר אחד היא הציבה מיטה על מנת לגור ולישון ובחדר השני הציבה מצלמה ופתחה צלמנייה לבד ללא עזרה במקום זר מבלי שידעה את השפה. עזרה אומץ והייתה לאחת מהיזמיות הראשונות בקרב הנשים הצעירות לאחר כשנתיים נישאה לאבא שלי יוסף שהמשיך לעזור לה בניהול הצלמנייה. באו להצטלם בצלמנייה של אמי שנקראה "פוטו שושנה" – יהודים, ערבים, אנגלים ואוסטרלים. תוך זמן קצר הורי דיברו עברית, ערבית, אנגלית, וכמובן אידיש ופולנית. לאחר סיום יום הלימודים בבית הספר הייתי נוסע באוטובוס לצלמנייה של אמא שלי ונחשפתי לתרבויות רבות וביחוד נדבקתי בחיידק היזמות שבה אני עוסק עד עצם היום הזה.

מזל טוב – התחתנתי

התחתנתי בגיל 22 עם אישתי עופרה. ובהיותי בן 23 נולדה לי ילדה מקסימה בשם עינת שהיא אמא של אורי שעינת הייתה תינוקת ניהלתי בבוקר את העסק של הורי ובשעה 4 אחר הצהריים נסעתי ללמוד משפטים בלימוד ערב באוניברסיטת תל אביב וכשהחזרתי הביתה כל לילה בחצות חיכה לי ערמת חתולים שאותה הייתי צריך לכבס כי מכונת כביסה לא הייתה לנו. את החיתולים היה צריך לשים במים רותחים בדוד שמנו על כיריים של גז, לשטוף באמבטיה במים קרים ולתלות על חבל הכביסה. למרות סדר היום הקשה היינו שמחים ומאושרים.

עינת הבת שלי החליטה ללמוד תאטרון קהילתי לאחר שסיימה את לימודיה החלה לעבוד בבית הספר "בליך" שברמת גן והייתה למרכזת מגמת התיאטרון.

כיום סבתא עופרה ואני גרים בתל אביב, לנו שלושה ילדים – שתי בנות, בן ושבעה נכדים נחמדים ביותר.

קישור לקובץ הסיפור המלא שלנו: אורי מור קשר רב דורי

הזוית האישית

אורי מור: לי ולסבא היה כיף לעבוד ולמדנו הרבה אחד על השני.

סבא אבי: "את ילדותי עברתי בשכונת הדר הכרמל בחיפה באזור שבו התממשקה שכונה חרדית עם שכונה חילונית שחיו בהרמוניה גדולה."

מילון

בייבי בום
זאת את התקופה שבה נולדו הרבה ילדים

הדר הכרמל
הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר. השכונה הוקמה כ"עיר גנים" על פי תכנונו של ריכרד קאופמן בשנת 1922. המונח "הדר" כולל את אוסף השכונות המצויות על המדרגה שבין העיר התחתית והכרמל. בעבר הייתה המשמעות מצומצמת יותר, ושכונת הדר הוגדרה על ידי הרחובות שממזרח לשכונת הרצליה, שאדמתה נרכשה כבר בשנת 1907, ועד מעט מזרחה מרחוב בלפור של ימינו. שכונות-בנות, שקמו מכל עבר, התמזגו עד מהרה, כשחלקן מאבדות את שמן וזהותן, ונכללו ב"הדר הכרמל", ויחד הן מהוות עתה רובע ששטחו 2.83 קמ"ר, כ-4.4% משטח השיפוט של העיר חיפה. ויקיפדיה

ציטוטים

”בשכונת הדר הכרמל בחיפה התממשקה שכונה חרדית עם שכונה חילונית בהרמוניה גדולה“

הקשר הרב דורי