מאגר סיפורי מורשת

משתתפות: אילת בצלאל (64) וענבל אבורביע (10 וחצי), שתיהן מרמת ישי.

אילת: על שם העיר ("נולדתי כשאילת נכבשה במלחמת השחרור, באפריל 1949").

רמת ישי: ישוב בצפון עמק יזרעאל, 7,500 תושבים, ראשיתו ב-1925, נחשב לחלוץ המועצות-המקומיות שבראשן עמדה אשה (יהודית שושני, 1962-1965).

 

קשרי אילת ענבל: אילת משתתפת בתוכנית "הקשר הרב-דורי" של "בית התפוצות" זו השנה השניה. במסגרת זו חזרה לבית ספר "ארזים" שבו למדה בילדותה, הופגשה עם ענבל והשתיים מתראות פעם בשבוע בחדר המחשבים של בית הספר. במפגשיהם סיפרה אילת לענבל על תולדות הישוב, על היום הראשון שלה בכתה א', על הבת-מצווה שלה וגם על מתכוני מאכלים אהובים, כמו קוּבָּנֶה תימני וגֶפילטֶע-פיש אשכנזי, אותם קיבלה מאמה.

אימא של אילת: הזמרת אסתר גמליאלית, שהייתה כוכבת בשנות ה-30' וה- 40' (של המאה שעברה) בזכות להיטיה – "הטנדר נוסע" ו"אני גדליה".

 

 

הבית של אילת: ברחוב האלון בשכונה הוותיקה של רמת ישי, מקום גדוש חפצים. על הקירות מעשי רקמה, כלי נחושת וכסף, עבודות קרמיקה, תמונות של כלות תימניות ותצלומי אווזים וברווזים, אותם היא מחבבת במיוחד ("מימי הילדות במושב בית עובד").

 

הבית של ענבל: ברחוב ארז הסמוך, דו-קומתי, צמוד שכנים עם חצר. גרה עם אמה נטע (מנהלת חשבונות) ושתי אחיותיה (סתו ומור).  יש לה חדר משלה בלי מחשב ("אולי אקבל לבת מצווה") ובפייסבוק גולשת במחשב המשותף של כל בני הבית. אביה, אופיר, בן למשפחת אבורביע הטבריינית הוותיקה, עובד ב"תדיראן" וגר בחיפה.

 

 

 

עיסוקי אילת: בדרך כלל בבית. כשהיתה רווקה, לפני 40 וכמה שנים, היתה כתבנית במשרד השיכון בחיפה ("על מכונת כתיבה 'הֶרְמֶס'"), היום עיקר עיסוקה בבישול וארוח נכדים שבאים לבקר מיוקנעם ומבית שערים. שעה בשבוע היא מקדישה למפגש "הבין דורי", עם ענבל.

 

 

 

עסוקי ענבל: תלמידת כיתה ה'2 ב"ארזים", אחרי הלימודים משתתפת ב"חוג מצטיינים" שבהם היא לומדת "שעורים כיפיים" כמו צילום, רדיו וניווט. בנוסף חניכת "הנוער העובד" (קן רמת ישי) וחולמת להיות שחקנית טלוויזיה "כמו אילנה תדהר מהסדרה 'גלי' בערוץ הילדים".

 

 

 

קורות אילת: ילידת 1949, מושב בית עובד, אמצעית בין אח ואחות. אמה כאמור, הזמרת אסתר גמליאלית, בת תימן, אביה, אביגדור יוסיפון, חקלאי ושומר שדות שעלה לארץ מרוסיה כנער (באמצע שנות ה-20) וכמסתערב בפלמ"ח היה ידידם של משה דיין, חיים לבקוב (מיבנאל) וגיורא זייד, בנו של איש "השומר" אלכסנדר זייד. כאשר נשא אביה החקלאי את אמה הזמרת, מספרת אילת, הוא ביקש ממנה שתפסיק לשיר "כי אשה מקומה בבית". אמה, לדבריה, נענתה לבקשה ומאז לא שרה, אלא בארועים משפחתיים. ב-1951 עברה המשפחה מבית עובד לרמת ישי ואילת למדה ב"ארזים" ובתיכון המקצועי קריית עמל (טבעון) במגמת פקידות וקצרנות ("בשיטת מיימון"). בשנות ה-60 ("בזמן המיתון הגדול") נותרה מובטלת וחידשה את לימודי הפסנתר שלקחה בילדותה ("הקמבק שלי"). בהמשך ("בין פורים לפסח של שנת 1970") פגשה את יוסף בצלאל ונישאה לו. מאז הם ביחד, הורים לארבעה, גדי, אורן, שרון ויהונתן.

 

 

 

 

 

 

איחולים למדינה:  "שלום", אומרת אילת, "ושיקום באיראן שליט מתון, נצר למלך כורש".      

 

__