מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נפילתה ועלייתה של סבתי

אני עמית וסבתי עליזה
סבתי עליזה בצעירותה
ממיטת האנייה לשער העלייה ולחיים במדינה

משפחתה של סבתי עליזה התגוררה בטריפולי שבלוב. הוריה, אסתר וג'ינו, היו משפחה עמידה.
סבתא רבא, אסתר, היתה פקידה ולסבא רבה, ג'ינו, היה בית דפוס. הם גרו בחמולות, בבית מאוד גדול,
עם הוריהם ואחיהם. בסוף שנות ה-40, היו מאורעות בהם הערבים התנכלו ליהודים.
היהודים הרגישו נרדפים וגורשו מלוב. סבתי, בת חדשיים ומשפחתה, סבא ג'ינו בן 28, סבתא אסתר
בת 25, האח ניסים בן שנתיים וחצי, עלו ארצה באנייה. השיט נמשך כשבוע, כאשר הם שטו מלוב לנפולי שבאיטליה ומשם לשער העלייה בחיפה. באנייה היו הרבה אנשים, זו היתה עלייה גדולה מאוד, כאשר התחוללה דרמה משפחתית. לילה אחד, סבתי נרדמה יחד עם אמה אסתר בקומה השניה של המיטה.
במהלך השינה סבתי נפלה ממיטתה, לא בכתה וחשבו שהיא מתה. דקות ארוכות היא לא הגיבה,
נעשתה כחולה ורצו לזרוק אותה לים. אחרי מספר דקות התעוררה  ושבה לחיים.
השיט הסתיים בשלום ואת פני המשפחה קבלו אנשי הסכנות בשער העלייה בחיפה.
המשפחה עלתה לאוטובוס שנסע דרומה, עצירה ראשונה היתה באור יהודה אך המשפחה התנגדה לרדת והמשיכה עד אשקלון.
המשפחה השתכנה ליד קיבוץ יד מרדכי ב- "פחונים".בשנות ה-50, תנאי המחייה היו קשים מאוד, המשפחה קבלה מיטות ברזל ושמיכות צבאיות מהסכנות היהודית. אוכל שאכלו היה לרוב לחם וחלבה, לחם מרגרינה וסוכר. עם הזמן, כשהתחילו הוריה של סבתי לעבוד, יכלו להרשות לעצמם להתקדם ולרכוש דברים.
סבתא רבא עבדה בארץ כחדרנית בבית מלון ואורזת בבית אריזה, סבא רבא עבד כגנן.
סבתי מספרת כי הם לא התגעגעו לביתם בחו"ל, תמיד זכרו כי ניצלו ממוות. סבתא רבא דיברה וכתבה ב-3 שפות: איטלקית, אנגלית וערבית, ועם ילדיה דברה ערבית בלבד. בארץ, באותה תקופה דברו מגון שפות מפני שבאותה תקופה עלו מגלויות שונות. המשפחה למדה בבתי ספר את השפה העברית וגם בעזרת חילות שהיו מגיעות לשכונות. במשך 6 שנים גרה המשפחה ב- "פחונים" ואחר כך עברו ל"בית הבודד" בברנע.
שם התגוררו במשך שנתיים. בשנת 1960 קבלה המשפחה בית בבניין בן 3 קומות, בית של 3 חדרים, 54 מ', בו גרו 11 נפשות.
משפחתה של סבתי נהנתה מגידול נפלא של הסבתא שהייתה אז בת 50,הרגישה שייכות וגאווה למדינת ישראל.
תמונה 1

מילון

"התנכלו"
הערבים הפלו את היהודים לרעה, רדפו אותם אותם ונהגו כלפיהם באלימות ועוינות (שנאה).

ציטוטים

”אבא שלי תמיד אמר, אני מצטער שאיבדתי את היקר מכל, את בית הדפוס שלי.“

הקשר הרב דורי