מאגר סיפורי מורשת

שמי שריתה אפשטיין, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי.

נולדתי במונטווידאו עיר הבירה של אורוגוואי בשנת 1952. ביני ובין אחי לאון יש הפרש של 10 שנים, וגם הייתי הילדה היחידה בין כל בני הדודים שלי. זה מסביר מדוע כולם דאגו לי וטיפלו בי כמו נסיכה. לאבא שלי, ישראל, הייתה נגרייה על יד הבית ושם הייתי מבלה שעות רבות. ריח העץ והנסורת עד היום מעורר בי געגועים ורגשות מיוחדים. אמא שלי, קרולינה, הייתה עקרת בית וטיפלה בכולנו בנאמנות ובמסירות אין קץ. גם סבא שלי, אברהם, גר איתנו בבית. איתו הייתי מבלה שעות רבות במשחקי דומינו ובמשחקי קלפים שונים. מגיל צעיר הלכתי לתנועה (דרור) ושם רכשתי ידע ושאיפה לעלות לארץ ישראל.

בגיל 16, אחרי אינסוף שכנועים בבית, הוריי אישרו לי לעלות לארץ ישראל לבד דרך עליית הנוער, בידיעה שהם יצטרפו אליי לאחר כחצי שנה. עליתי לארץ בהפלגה האחרונה של אוניית "תיאודור הרצל", אניית פאר, וההפלגה ארכה 3 שבועות. הפרידה הקשה ביותר הייתה מסבא אברהם, כי הייתי מאוד קשורה אליו ולא ידעתי האם אראה אותו שוב. מכיוון שהייתי עדיין תלמידה, חיפשו עבורי קיבוץ שבו יכולתי ללמוד בתיכון ולהשתלב בחברת בני גילי. כך הגעתי לקיבוץ אלונים למשפחה מאמצת שגם עלתה לארץ מאורוגואי והשתלבתי בחברת הילדים. מהר מאוד למדתי עברית ועשיתי בגרות מלאה. הוריי, שהיו אמורים לעלות ארצה לאחר מספר חודשים, התעכבו בגלל מחלתה של אמי. לאחר כשנה וחצי כל המשפחה הגיעה, כולל סבא אברהם שזכה לחיות במחיצתנו בארץ ישראל כשנתיים עד שנפטר בשיבה טובה.

בגיל 18 התגייסתי לצבא והיה לי חשוב בזמן השירות הצבאי גם לעשות משהו משמעותי וגם להיות קרובה להוריי שבגלל מחלתה של אמא היו זקוקים לי. לקראת סיום הצבא, במסיבה בקיבוץ, אופיר הזמין אותי לרקוד. לא ידעתי מיהו ולא הכרתי אותו. אופיר היה גם לקראת סיום השירות הצבאי שלו ושבוע לאחר מכן כאשר יצא לחופשת השחרור הגיע אלי ואמר לי שלא הפסיק לחשוב עלי. מאז לא נפרדו דרכינו. לאחר חברות של כשנה וחצי התחתנו ומהר מאד נולדו ילדינו: נטע, דני, מתן (רם) ואילן. היינו הורים צעירים ומאושרים. חיינו בצמצום ובצניעות ונהנינו מלהיות ביחד ומהטיולים המשפחתיים שלנו. שנינו עסקנו ועדיין עוסקים בחינוך. כל ילדינו התחתנו וחלקם מגדלים משפחות לתפארת.

נטע, בתנו הבכורה, בנתה את ביתה באלונים. לנטע ולבעלה יש 2 ילדים: נעם ועמית. דני, הנקרא על שם דוד שנפל במערכות ישראל, בנה את ביתו בקיבוץ ארז ושם אשתו והוא מגדלים במציאות של עוטף עזה את שלושת ילדיהם: גיא, תמי וגלי. מתן (רם) עבר לגור לפני שנתיים בארצות הברית עם אשתו האמריקאית. אילן ביחד עם משפחתו, לפני כחצי שנה עבר להתגורר בצפון שבדיה עם הבנות: גפן וקשת. תמיד התגאינו שכל ילדינו גרים בקרבת מקום והנה בשנתיים האחרונות חל שינוי דרמטי וחלקם התפזרו בעולם הרחב. אך העיקר הוא שאנחנו שומרים על קשר תמידי עם כל המשפחה ורק שיהיה להם טוב בבחירות שעשו.

הזוית האישית

שריתה אפשטיין השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי בתשע"ט, בבית הספר מרחבים בכפר יהושע.