מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי באיה – שם נדיר וחריג אשר בהמשך תוכלו להבין כיצד ומדוע ניתן לי. נולדתי בשנת 1944 באוקראינה.

כשהמלחמה החלה, בשנת 1939, הוריי וכל משפחתי חיו באושר בעיירה יהודית קטנה בשם חוטין באוקראינה. בשנת 1941 כבשו הנאצים את איזור חוטין וגירשו את כל היהודים מן העיירה (כ- 30,000 איש). הגירוש היה אכזרי ויהודים רבים נרצחו עוד בדרך למחנות הריכוז.

 

הייתה לי אחות בכורה ששמה היה דבורה, היא היתה בת שנה כשנכנסו הנאצים לעיירה. כמובן שהגירוש כלל גם את כל בני משפחתי. הורעי, אחותי הבכורה וגם הסבים שלי נלקחו למחנה ריכוז שהוקם ביערות אוקראינה. החיים במחנה היו קשים מאוד ויהודים רבים שכבר הצליחו להגיע למחנה, מתו בו מרעב ומחלות.

יום אחד הנאצים קיימו מסדר במחנה, הכריחו את כל היהודים לעמוד בשורה אחת והחלו פשוט לירות בהם לפי סדר עמידתם. סבא שלי החזיק את אחותי וירו גם בהם. הם מתו במקום לעיניהם של הוריי. כשהגיע תורם של הוריי למות, מישהו מהנאצים נתן הוראה לעצור את האש וכך למעשה ההורים שלי נשארו בחיים. עד היום לא ברור איך זה שדווקא אז הם הפסיקו את הטבח הנורא, אך ההורים שלי ניצלו. 

ההורים שלי המשיכו לחיות במחנה הריכוז והחיים שלהם שם היו קשים מאוד. בשנת 1944 אבא שלי ברח והצטרף לפרטיזנים ואמא שלי נשארה במחנה, היא הייתה בהריון איתי.

 

אני נולדתי במחנה הריכוז. סיפרו לי שבלילה בו נולדתי הצבא האדום הפציץ את המחנה וחלק מן היהודים ברחו. הנאצים נהרגו או ברחו. עד היום אני לא יודעת את תאריך הלידה המדויק שלי, כי לאף אחד לא היה יומן או דרך אחרת לדעת את התאריך.

שמי הפרטי אינו השם שניתן לי על ידי הוריי. במקור ההורים שלי קראו לי ברכה, אך כאשר הם הגיעו לרשום אותי במשרדי העירייה שבה גרנו אחרי המלחמה, הפקידה לא הבינה ורשמה באיה וכך למעשה נשאר שם זה כשמי לכל חיי.

אחרי המלחמה לא חזרנו לחוטין. ביתנו נלקח על ידי האוקראינים ולמעשה היינו חסרי כל. חיינו בעיירה בריצ'אני שבמולדובה (אשר הייתה חלק מברית המועצות). גם עיירה זו הייתה בעלת צביון יהודי טרם המלחמה. אחרי המלחמה שבו אליה יהודים מעטים. כמו במרבית הקהילות, גם הקהילה היהודית שם הושמדה כמעט לחלוטין.

בשנת 1963 נישאתי ליעקב, אשר גם הוא נולד בתקופת המלחמה ושרד בקושי רב כילד. נולדו לנו שני ילדים ובשנת 1978 קיבלנו אישור מהרשויות בברית המועצות לעלות למדינת ישראל. 

בישראל שימשתי שנים רבות מורה ומחנכת. כיום אני סבתא גאה לשישה נכדים וסבתא רבתא לנין אחד ומשתתפת בתכנית הקשר הרב דורי.

תשע"ה 2015