מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נס החיים

סבתא לאה והנכד עומר
ארבעת הילדים למשפחת זיסהולץ
קורותיה של משפחתה של אמי מהעיר trier שבגרמניה
כשהתחילו ההתנכלויות ליהודים נשלח אבי המשפחה לפולין, ושאר המשפחה נמלטה בשנת 1938 לבריסל שבבלגיה.
האם ואברהם- האח הצעיר, מצאו מקום מקלט אצל משפחה נוצרית בעיר  mons, ליד מטה ה-gestapo שבעיר. שם התחבאו עד סוף המלחמה, וכך ניצלו.
אחרי המלחמה נודע לאמי שאביה נרצח באושוויץ, וב-1990 תיעדה אותו בדף עד של יד ושם.
האח הבכור, לאו, הצטרף למחתרת (maquis), אירגן לאחיו דוד ניירות מזויפים של אזרח שוודי ונסע לעיר lyon שבצרפת, שם התפרנס ממכירת תלושי אוכל בשוק השחור. לאו אירגן לעצמו ולאמי תעודות זהות מזויפות של אזרחים בלגים. בהמשך, החליטו לאו וחברו ריצ'רד  לנסוע לצרפת לבקר את דוד, כשברשותם מדי קצינים גרמנים. אמי התחננה שייקחו אותה איתם, הם נענו לבקשתה והיא הצטרפה כמזכירתם.  התחנה הראשונה בצרפת, אליה הגיעו השלושה, הייתה העיר tours . משם, הודות לניירות המזויפים שהיו ברשותם, המשיכו לעיר lyon, שם קיוו לפגוש את דוד. בהגיעם לעיר, הסתבר להם כי דוד נלקח לבית הסוהר, עקב ספסרות בתלושי מזון בשוק השחור. למשמע הדברים החליטו לאו וריצ'רד ללבוש את מדי הקצינים הגרמנים, בשעת לילה מאוחרת העירו את ראש שירותי הביטחון הצרפתי, כשהם מתחזים לקצינים גרמניים בכירים. הם הכריחו אותו לנסוע לבית הסוהר ולשחרר את דוד בתואנה שהוא אזרח שוודי חשוב. לאחר כשעה בלבד דוד שוחרר.ב- lyon החליפו את המכונית הקטנה למכונית אמריקאית גדולה graham page שקיבלו מהמחתרת הצרפתית. הוחלט שדוד יהיה הנהג (למרות שלא ידע לנהוג), סידרו לו מדים וכובע מצחייה, ולאחר כמה ימים יצאו לדרכם לגבול הספרדי. ליד העיר beziers  הייתה תקלה ברכב והם נאלצו לתקנו במוסך, למרות שחל איסור לתקן רכב גרמני במוסך שלא היה מורשה לכך. בשל האמור הם נתפסו ע"י הגרמנים. ברשותה של אמי נותר מסמך של המכונית הבלגית שנשארה אצל אנשי המחתרת, ועל מנת שלא לחשוף אותם ואת קשריהם למחתרת בלעה אותו מיד.
בשלב הראשון לא ידעו הגרמנים כי הם יהודים, חשבו שתפסו מרגלים חשובים והביאו מומחה לצורך בדיקת תעודותיהם.כשהתברר להם כי הניירות מזויפים, הם נלקחו תחת משמר כבד ברכבת חזרה ל-  .lyonב- lyon  חיכו להם אנשי הגסטפו חמושים ועם כלבים, והארבעה הועברו למלון terminus בו שכן המטה הראשי שלהם. את פניהם קיבל ראש הגסטפו בעיר klaus barbie, שבמקור היה גם הוא מהעיר trier. אמי מעריכה כי יתכן שבשל כך היא ואחיה לא עברו עינויים קשים. כשלאו ניסה להתנגד דקר אותו קצין הגסטפו ברגלו באמצעות חרבו. בניגוד אליהם לריצ'רד (שהיה וינאי)המזל לא האיר פנים, ואותו עינו. בבית הסוהר שבמלון terminus הם נשארו עד הערב, ומאוחר יותר הם הועברו לבית כלא ששכן במצודת fort de montluc. לאו, שסבל מחום גבוה עקב זיהום שהתפתח בעקבות הדקירה ברגלו, הועבר לבית חולים בכלא. את ריצ'רד ודוד לקחו לעבודה התנדבותית, יחד עם עוד כעשרים צרפתים. בשעה ששני השומרים הלכו לשתות בירה הצליחו כולם לברוח.  זמן קצר לאחר הבריחה נתפסו כולם- למעט דוד וריצ'רד.  בשלב זה החליטו דוד וריצ'רד להיפרד. ריצ'רד ברח לשוויץ ודוד נסע ל-saint gervais באלפים הצרפתים. באותה עת הייתה העיר בשליטת ממשלת איטליה, כשהיחסים עם הגרמנים עלו על שרטון, נסוג הצבא האיטלקי לאיטליה ודוד נשאר בעיר כשברשותו מסמכים צרפתים מזויפים. דוד פגש שם פליטים יהודים והצטרף אליהם. שם שרד עד סוף המלחמה. אמי נשארה בכלא ב-lyon ושם נודע לה דבר הבריחה. לאחר מספר חודשים נאמר לה שלוקחים אותה ואת לאו לפריס בליווי שוטרים גרמנים. ברכבת אחד השומרים רצה לתת לאמי לברוח ונתן לה אפילו את שם הוריו בגרמניה בהם תוכל להסתייע, אך היא סירבה, היות ולא רצתה להשאיר לבד את אחיה לאו, שהיה עדיין פצוע. בהגיעם לפריס כלאו את אמי ב-fresnes  ואת לאו בבית הסוהר cherche-midi . היא ראתה את אחיה שוב כשנלקחו לתחקור במטה הגסטפו בעיר. מטה הגסטפו היה ממוקם במלון lutetia, שבמרתפו תחקרו ועינו אסירים. זו הייתה גם הפעם האחרונה שאמי ראתה את אחיה לאו. התברר שהקצין שתחקר את אמי היה יהודי שעבד עבור הגרמנים. הקצין הבטיח לה שיעשה כמיטב יכולתו על מנת שלא תישלח למחנה ריכוז בפולין, ובהמשך אף שלח עבורה חבילת מזון לכלא. לימים התברר לאמי שלאו נשלח לגרמניה למחנה עבודה, כחלק מטרנספורט 78. במשך 50 שנים לא ידעו מה עלה בגורלם של 878 גברים ונשים שנשלחו בטרנספורט מדרנסי. בניגוד לטרנספורט הרגילים, התברר כי טרנספורט זה נשלח לאחת מ- 2 אפשרויות: העיר taliinn באסטוניה או העיר kaunas(קובנה) בליטא. לאו הצליח לשרוד את המלחמה אבל בסופה נרצח יחד עם כל האסירים שהיו עמו.
לאחר מספר חודשים בכלא בפריז , נשלחה אמי למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ושהתה בו באזור שנקרא "קנדה". דוד שרד את המלחמה, הוא בן 90 וחי כיום בבלגיה. דוד התחתן, נולדו לו 5 ילדים, 11 נכדים ונינים.
אברהם בן 85 וחי בירושלים. אברהם התחתן, נולדו לו 3 ילדים, 15נכדים ו 27 נינים.
אמי שרדה את אושוויץ, ואת צעדת המוות, וחיה כיום גם כן בישראל. לאמי שני ילדים, 4 נכדים ו- 4 נינים.
אכן, החיים שלהם הם נס. זו העדות הטובה ביותר, לניצחון ולנס השבט הגדול שנולד לשלושת השורדים.
תגובות המשתתפים:
עומר:היה לי מאוד מעניין לעבוד עם סבתי לשמוע אותה מספרת את הסיפור , לאסוף מסמכים ולשמוע את הדברים גם באופן ישיר מסבתא רבא שלי. נהניתי לעבוד על הסיפור ולבלות שעות ארוכות ומעניינות עם סבתא שלי, ובדרך זו להכיר גם חלק מסיפור השואה של משפחתי.
לאה:היה לי לעונג לעבוד עם עומר על המחשב  ובאופן זה להכיר לו חלק מסיפורה של אמי. בצד זה, למדתי מעומר דברים לא מעטים שסייעו לנו להעלות את הסיפור. אין ספק כי השעות הרבות שבהן עבדנו יחד  קרבו בינינו עוד יותר, ואני גאה בו מאד!

מילון

גסטאפו
הוא קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית. הגסטפו היה אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית - בהתחלה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.

ציטוטים

”אמי שרדה את אושוויץ, ואת צעדת המוות, וחיה כיום בישראל“

הקשר הרב דורי