מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נמל תל-אביב בילדותי

סבתא לאה ואריאל בנמל תל-אביב.
אביב ופריחה בהרי יהודה
הקמת נמל תל-אביב לנוכח התנכלויות בנמל יפו והסכנה לכלכלת היישוב

סבתא לאה מספרת:

כשנולדתי, בשנת 1950, ולמדינת ישראל מלאו שנתיים ירד שלג בתל-אביב.

אל העיר הצעירה , העיר העברית הראשונה והיחידה בעולם שכולה יהודית, חברו מיום הקמתה בשנת 1909, סופרים ואנשי רוח, בעלי מקצועות חופשיים ופועלים עבריים שראו בה את התגשמות החזון הציוני, כפי שכתב המשורר הלאומי ח.נ. ביאליק, שדי ביצירה זו של עיר עברית בכדי להכניס אמונה בלב הספקנים, שתקומת הארץ היא עובדה קיימת.

בשנים 1936-1939, בעקבות המרד הערבי הגדול נגד הבריטים , הוחלט בהסכמת הבריטים על הקמת נמל תל-אביב וזאת על מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות עליו התבססה כלכלת היישוב דאז, אשר עד אז ייצא את תוצרתו דרך נמל יפו שהושבת על-ידי הערבים.

הרצון לקבוע עובדות בשטח, מחשש שהבריטים יחזרו בהם מהסכמתם, הצריך פעולה מהירה ומיד החלו בבניית מזח העץ הראשון בצפון העיר. המקום אותר בשל קרבתו לשפך הירקון, לבנייני יריד המזרח שנועדו לשמש כמחסנים, וכן החוף הרחב שחלקו היה בבעלות העירייה. "גשר עץ בים, שני צריפי עץ, אנייה אחת לא גדולה בערך" היו ראשיתו של נמל תל-אביב, שבנייתו הושלמה בתאריך 23.02.1938., בעוד האנייה האחרונה שעגנה מחוץ לנמל ואשר סחורותיה פורקו והוטענו עזבה את הנמל בחודש נובמבר 1965.

בניית הנמל העברי הראשון עוררה התרגשות רבה בישוב ונחשבה בעיני רבים כצעד נוסף בדרך להקמת מדינה עצמאית.

בשנת 1935 הקימו הבריטים לא הרחק מנמל תל-אביב, על-יד תחנת הכוח רידינג, מגדלור שגובהו כ-17 מ' מעל פני הים וזאת במטרה להזהיר את האניות המתקרבות לחוף מפני שרטון. כשהוקם נמל תל-אביב סייע המגדלור (הקיים עד היום), בניווט ספינות לכיוונו. מכיוון שהנמל לא היה עמוק דיו האניות לא יכלו להיכנס אל מה שכונה בפי העובדים: "בריכת הנמל" והן עגנו מחוץ לנמל כאשר עבודות הפריקה והטעינה של האניות בוצעו על-ידי דוברות שהוכנסו לנמל בעזרת ספינות גרר קטנות. גם נוסעים ועולים חדשים הורדו מן האניות בלב ים, מחוץ לנמל, והועברו לנמל על ידי ספינות נוסעים קטנות. מעניין לציין, שלימים, במלחמת יום כיפור, שימשו דוברות אלה לצליחת תעלת סואץ ולהקמת בסיס הגשר היבשתי שבנה חיל ההנדסה בתעלה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש הנמל גם כבסיס צבאי עבור הצבא הבריטי ובתקופת מלחמת העצמאות שימש הנמל כנמל אספקה ראשי של מדינת ישראל.

בילדותי, באמצע שנות החמישים ובתחילת שנות השישים, נהגנו אחיי ואני לבקר בנמל בו היתה ממוקמת גם תחנת משטרת הגבולות והמכס לבדיקת סחורות שפורקו מהספינות. באותה העת עבד דודי, ראובן יעקובוביץ, בתחנת המשטרה כמוכס והוא הזמין אותנו לעיתים להצטרף אליו בעת שיצא ללב ים עם סירת השיטור שלו לשיט אל מחוץ לנמל לכיוון הספינות שעגנו בלב ים . הצטרפנו אליו ברצון וזו הייתה חוויה בלתי נשכחת.

אהבתי לים נבעה עוד מעצם שחר ילדותי ומכיון שגדלתי בשכונה הסמוכה לים, השתכשכתי רבות במימיו, שחיתי, התבוננתי בגלים המתנפצים אל החוף ובשובלים הלבנים, האדווה.

עוד זכורני כי בילדותי שרנו את שירי המשוררת והסופרת לאה גולדברג אשר כתבה בין היתר את השיר "למרחקים מפליגות הספינות" לכבוד הקמת נמל תל-אביב. מילות השיר אף מוטבעות על בנין, הנגר מס' 4 בנמל תל-אביב:

לַמֶּרְחַקִּים מַפְלִיגוֹת הַסְּפִינוֹת.

אֶלֶף יָדַיִם פּוֹרְקוֹת וּבוֹנוֹת,

אָנוּ כּוֹבְשִׁים אֶת הַחוֹף וְהַגַּל

אָנוּ בּוֹנִים פֹּה נָמָל פֹּה נָמָל.

תשע"ה

מילון

שרטון
בליטה בקרקעית הים העלולה לסכן כלי שייט

אדווה
קצף לבן הנוצר מגלי ים שקטים וקלים

דוברה
כלי שייט שטוח המשמש להעברת סחורה וכדומה

מן המסד ועד הטפחות
מהיסוד ועד הגג

ציטוטים

”די ביצירה זו של עיר עברית שלמה בשביל להכניס אמונה בלב הספקנים“

”לא הייתה לי ולא תוכל להיות לי מולדת אחרת זולת המקום הזה“

הקשר הרב דורי