מאגר סיפורי מורשת

סבתא נולדה בשנת 1926 לאביה ר' שרגא פייטל ע"ה ולאימה חיה לאה ע"ה בנעוועל החסידית.

היא הייתה הרביעית במשפחתה לאחר שלושה בנים: אברהם יעקב, בנימין, בערל',היא ולייבע. היא גרה בבית עץ (ראה הקשר שלי לרבי). בקומה העליונה היו המגורים, בקומת הקרקע היה רפת ובמרתף שמרו על פירות וירקות לתקופת החורף, כיוון שלא היו ירקות בחורף.

כבר בהיותה בת 6 חשה אווירת לחץ, פחד ורדיפות מפני המשטר הקומוניסטי.

בהיותה כבת 7 נאלצה ללכת לביה"ס הגויי. היא 'נהנתה' שם מארבע שנות שקט ושלווה משום שאימה נהגה לשחד את המורה שלימדה אותה במשך ארבע שנים.

בשנת תרצ"ט (1939) למדה בבי"ס בעיר יגוריבסק. אביה שהיה איש חסיד ירא שמיים ומסירות נפש הבליג בתחילה על היותה משתתפת מטעם בי"הס בדברים ש'לא התאימו לו'. אך כשהגיעה הגיל בו היה עליה להיצטרף ל'קומסונול', לא הסכים אביה. בעיקבות 'מו"מ' זומן למנהל האנטישמי. בנס, באותם ימים פרצה מלחמה בגבול רוסיה ומנז'וריה במזרח הרחוק. כמה ימים לאחר מכן גויס המנהל ולא חזר משם. מאז החלה לקבל שיעורים פרטיים בבית.

בהיותה כבת 14, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, החלו הגרמנים להתקרב למוסקווה. באותם ימים יזמה הממשלה משלוחים מוסקווה אל עמקי רוסיה. הוחלט כי בעוד שסבתא, אימה ושני אחים יסעו במשלוח, אבא ושני אחים נוספים ישארו במוסקווה לעוד זמן מה.

הקשר שלי לרבי:

הקשר של סבתא עם הרבי התחיל עוד מילדותה וליווה אותה כל השנים. "כשהייתי ילדה קטנה כבת חמש בנעוול , גיליתי בתוך חריץ עמוק בקיר העץ שבביתנו תמונה של שני אנשים שלא ראיתי אותם אף פעם. רצתי לסבתי ע"ה… והיא… נבהלה מאוד…

"לא ראית כלום, זה לא שלנו" אחרי שנים כשראיתי את התמונות של הרבי הרש"ב והריי"ץ נזכרתי שאלו היו התמונות שראיתי בעוד היותי ילדה קטנה והבנתי למה סבתי נבהלה מאוד, אם היו מגלים את התמונות יכלו לשלוח אותנו לסיביר..

בהיותנו במוסקווה קיבלנו גלויה מפראג חתומה ע"י הרב ג'יקובסון, היה כתוב -"הסבא מתגעגע לנכדים ושיעשו השתדלות לפוגשו" – כלומר ברכה בצופן מפני פחד השילטונות, שהגיע גם היא בניסים גדולים.

אחרי הניסים כשעברנו את הגבול, סבא ע"ה אמר שאחרי שניצלנו בעז"ה, הוא מקדיש 10 שנים לביסוס כפ"ח, והוא אכן קיים את הבטחתו."

חפץ יקר במיוחד:

החפצים היקר ביתר ללב סבתא הם אוסף מכתבים מהרבי הריי"צ והרבי, ואוסף דולרים מהזדמנויות שונות.

המנהג שלי…

ישנם הרבה מנהגים במשפחתנו , וביניהם:

חלוקת ספר התהילים- מדי שבת מברכים היתה אחת הנכדות מתקשרת לכולן להזכיר אילו פרקים לומר בכדי לגמור ספר תהילים שלם.

"ערב לביבות" משפחתי וחלוקת דמי חנוכה.

"עונג שבת"- לנינים הרבים בלע"ר המבקרים בשבת מברכים.

רגעים של נחת:

הנחת הוא שהנכדים והנינים ב"ה הולכים בדרך התורה והמצוות, קשורים לרבי, ושלוחים של הרבי בכל העולם.

מקווה מאוד ומתפללת:

סבתא: "תפילתי לקב"ה בעז"ה שהדורות הבאים יהיו קשורים לרבי, ויזכו גם הם שישאלו אותם שאלות מן העבר, ושהתשובות תהיינה רק שמחות, חדורות ביראת ה' ובאהבת ה'"

                                                        -המפעל של הסבא והדודים-