מאגר סיפורי מורשת

אבי ואמי התחתנו בזמן ההפוגה במלחמת העצמאות.

שניהם שירתו בחטיבת גבעתי ששחררה את הנגב והדרך לירושלים.

אני נולדתי שנתיים לאחר קום המדינה ומרגע שיכולתי להבין ולהקשיב שמעתי את סיפורי המלחמה, סיפורי הידידות בין הלוחמים והקשר שנותר בין אלה שנשארו בחיים. מדי שנה נפגשו לוחמי גבעתי באחד מאתרי המלחמה ואבי תמיד לקח אותי איתו. כך נפגשתי עם האנשים שהיו האחראים להקמת המדינה, שמעתי את סיפוריהם והערצתי את יכולתם להמשיך ולהגשים את מטרתם ליישב את הארץ, להקים משפחות, מפעלים וליצור עבורנו מדינה חדשה ומדהימה.

אבי עלה לבדו לארץ מפולין בגיל חמש עשרה. הוא הצטרף לאחיו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. בגיל שבע עשרה הוא הצטרף לארגון ה"נוטרים" שתפקידו היה לשמור ולהגן ולהכין את התושבים לאפשרות שלמלחמה.  

עם פרוץ מלחמת השחרור הוא הצטרף ל"הגנה" ונשלח כמפקד הפלוגה המסייעת בחטיבת גבעתי. בזמן המלחמה הפלוגה נלחמה בכל האזור שבין תל אביב ועד אילת.

לאחר המלחמה אבי הקים משפחה והחל לעבוד במחלבת תנובה בתל אביב. זו הייתה המחלבה הראשונה הגדולה בארץ שהחלה בייצור כל מוצרי ומעדני החלב שאנו אוכלים עד היום. במשך השנים אבי הפך להיות מנהל המחלבה ועבד שם עד גיל שבעים. ההיסטוריה הזאת של אבי ושל אמי הונצחה בספר "סיפורו של דור ראשון בישראל" והיא מלווה אותי בכל דרכי.

לאחר לימודי באוניברסיטה נסעתי לעשות בתר דוקטור בארצות הברית עם בעלי ושני ילדי. חזרנו לאחר חמש שנים כדי לממש את חיינו ליד הורינו במדינה שלנו.