מאגר סיפורי מורשת

החיים באירופה כשהגרמנים פלשו לפולין היהודים ברוסיה ובאוקראינה התחילו לברוח למזרח בכיוון לסין. סבא וסבתא של סבתא שלי גרו במחוז בסרביה בכפר סרטה, בסביבות עיר הבירה, באותה התקופה קישינייב. סבא וסבתא של סבתא כמו כל היהודים האחרים התחילו בבריחה לכיוון המזרח. הם נסעו ברכבות, רכבו על סוסים ועל חמורים והלכו מאות קילומטרים בדרך עד שהגיעו לטשקנט, הם חיו שם עד סוף המלחמה. למזלם הגרמנים לא תקפו אותם שם, אבל הם סבלו מרעב, סבלו ממחלות וחזרו באותה דרך ברגל, (ובכמה טרמפים בדרך) לעיירה שלהם. בדרך סבתא של סבתא חלתה בטיפוס ונפטרה.

סבא רבא רבא חזר לבד לעיירה בו הוא גר, אבל בביתו גרו אנשים אחרים והם לא נתנו לו לגור בבית שלו. אוכל לא היה לו, אבל הוא קיבל מהממשלה סוכר ואורז וכאב שכול (אני לא אכנס לפרטים של זה כי זה סיפור די ארוך)

סבתא רבתא צילה, בתו, רצתה להביא אותו לארץ לאיחוד משפחה, המשטרה קראה לו לחקירה וחקרו אותו על הקשרים שלו עם ארץ ישראל ועם הבת שלו צילה והאם טוב לו ברוסיה? ולמה יש לו קשרים עם חו"ל?בנוסף דרשו ממנו חתימה שיחתום שאין לו צורך עם הקשרים שלו לארץ ישראל ולבת שלו אבל אז הראו לו את הבקשה להעלות לארץ ישראל הוא חתם וכעבור ימיים הוא קיבל התקף לב ונפטר.

באותו שבוע נפטר סטאלין שהיה ראש ממשלת ברית המועצות שהיה רשע מרושע שגרם למות מיליונים ואז הייתה עלייה גדולה מאוד של יהודים לארץ וסבא רבא רבא פספס את העלייה הזאת.

הזוית האישית

סבתא נורית: כל הפרויקט היה מדהים בעיני, זה היה מרתק לשבת עם נכדי ולספר את סיפור משפחתי המורחבת. נהנתי מכל החוויה.