מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נופים ריחות צבעים וקולות מימי ילדותי

סבא ואני ביום הולדת 80 שלו
סבא עמוס בן שנה
אנחנו התגוררנו במושבה רמתיים (שכיום היא חלק מהעיר הוד השרון). חייתי די כמו כולם: הייתי בבית הספר, שיחקתי עם חברים...חוץ מזה אהבתי: לקרוא, לאסוף ולנגן.

נופים, ריחות, צבעים וקולות מימי ילדותי 

בחרתי בנושא זה מפני שאני מרגיש לאחרונה שככל שאני מזדקן, ומלאו לי לפני כ-3 שבועות שמונים שנה, אני יותר ויותר חושב ונזכר בימי הילדות שלי, במיוחד בשנות חיי הראשונות: בימי הגן, בית הספר העממי וכדומה. לכן בחרתי בנושא זה כיוון שעולים בזיכרוני ובמחשבותיי, בנוסף לבני משפחתי, גם נופים, ריחות, צבעים וקולות שמאפיינים ומזכירים לי את ימי ילדותי.

תמיד עניין אותי איך היו החיים פעם. בקשתי מסבא שלי לספר לי על סדר היום שלו:

סדר היום שלי בסביבות גיל 10 היה כזה: אנחנו התגוררנו אז במושבה בשם רמתיים (שכיום היא חלק מהעיר הוד השרון). לרמתיים היה צמוד מושב עובדים בשם כפר מל"ל. סדר היום שלי בשנים הראשונות בבית הספר העממי היה כזה. גרנו בשכירות בדירת שניים וחצי חדרים, דירת מרתף. אבא שלי, נתן שפירא, היה מורה ומחנך בכיתות ז' וח' בבית הספר כפר מל"ל. בין השאר הוא חינך את אריק שרון.

התפקיד שלי בבוקר היה לקום מוקדם, מה שלא אהבתי וללכת למשק, במרחק של כ-100 מטר מהבית, עם כד אלומיניום גדול בשביל לקבל חלב,  ישר מהפרה, מהאיכר בעל המשק. כשהייתי חוזר הביתה, אימא שלי, רחל שפירא, הייתה מרתיחה את החלב כדי לעשותו ראוי לשתייה. אחר כך היינו אוכלים ארוחת בוקר קלה, והייתי הולך לבית הספר, לפעמים עם אבי ואחי הקטן מולי.

הדרך לבית הספר הייתה דרך עפר באזור פרדסים שהדיפו ריח של פירות הדר. משך ההליכה היה כחצי שעה. בחורף, זו הייתה דרך בוצית מלאה בשלוליות. אני זוכר היטב את מראה הבוץ, צבעו וריחו. בחוזרי הביתה מבית הספר הייתי צריך לנקות את הנעליים מהבוץ הכבד שדבק בהן. כשהייתי מגיע לבית הספר, השומר היה מצלצל בפעמון יד בתחילת הלימודים. בבית הספר הייתה לי מחנכת בכיתות א' וב' שאותה אני זוכר היטב. קראו לה פנינה והיא לימדה את כל המקצועות שלמדנו. אבי לא לימד אותי בכל שנותי בבית הספר העממי. חוץ מהמורה פנינה, אני זוכר את המנהל. קראו לו אליעזר שמאלי, שהיה סופר ידוע בישראל שכתב בין השאר את הספר אנשי בראשית. הוא לימד אותנו שיעורי טבע, לא בכיתה אלא בפרדסים ובשדות. הוא היה מלמד אותנו על פרחים, נרקיסים, כלניות, סביונים ופרפרים.

הייתי חוזר הביתה בסביבות שתיים בצהריים. היינו אוכלים ארוחת צהריים. אמא שלי לא ממש אהבה לבשל, אבל אחי ואני כן אהבנו את המאכלים שהיא הייתה מבשלת. היא הייתה מבשלת קציצות בשר, שהיינו קוראים להן קציצות מלחם מפני שחלק גדול מהן היה לחם ולא בשר מסיבות כלכליות. מיד אחרי הארוחה, הייתי מכין שיעורי בית. לאחר מכן, הייתי יוצא לשחק.

רוב החברים שלי באותה תקופה היו חברות. הסיבה היא שבבתים השכנים התגוררו בעיקר בנות. החברה הכי טובה שלי הייתה ציפורה, עמה יש לי קשר הדוק עד היום. אהבתי מאד לקרוא, וכשקראתי כנראה פגעתי בראיה שלי משום שגרנו בדירת מרתף שלא היה בה הרבה אור. בגיל 12 התחלתי להרכיב משקפיים. בערבים הייתי מדי פעם הולך עם הורי לראות הצגות של תיאטראות כמו "המטאטא", "הבימה" ו"הקאמרי". ההצגות היו מועלות ב"בית העם", שהיה אולם הקונצרטים, ההצגות והמופעים היחיד במושבה. מכאן ההיכרות המוקדמת שלי עם עולם הבמה והמוסיקה. הייתי הולך לישון בסביבות עשר בלילה.

אמי, עוד כשהייתה נערה בליטא, למדה לנגן בפסנתר. ברמתיים, למרות שהורי חיו חיים צנועים מאד, הם דאגו לקנות פסנתר. זה היה הפסנתר הראשון ברמתיים! אמי מצאה לי מורה לפסנתר שהייתה באה אלי הביתה. ילדים באו אלינו לנגן ולהתאמן. במושבה כינו את אמי: "שרת התרבות של רמתיים". כך נכנסתי לעולם המוסיקה.

מתקופת חיי ברמתיים אני זוכר בעיקר את הקולות. הייתי מתעורר בבוקר למשמע קולות הקרקור של התרנגולות. אחר כך נשמעו הקולות של הצרצרים. אלו היו הקולות של הבוקר. כשהייתי הולך לישון היה חושך. שקט. ואז היינו שומעים מרחוק את יללות התנים. זה היה טיפה מפחיד אפילו. בדרך לבית הספר ריחפו מעלי בעלי כנף שונים כמו: דרורים ואנקורים.

ביקשתי מסבא לספר לי על מלחמת השחרור ועל הכרזת המדינה. במהלך הריאיון, סבא סיפר:

בתקופת מלחמת השחרור הייתי שומע הרבה קולות של יריות מרחוק. מסביבנו היו הרבה כפרים ערבים. החיילים שלנו פעלו שם ושמרו מסביב. גם לאבא שלי היה תפקיד. פעם או פעמיים בשבוע הוא היה יוצא לשמור בלילה עם כמה חברים. היה לו אקדח גדול מסוג מאווזר. אני זוכר שלפני היציאה הוא היה שם את האקדח על השולחן, אוכל ארוחת ערב, ויוצא לשמור. אני לא זוכר שהתבטלו שיעורים בבית הספר. רמתיים לא הייתה ממש בשדה האש, אבל היו צריכים לשמור בגבולות בשביל למנוע הסתננויות. בסך הכל, עד המלחמה, היו יחסים די טובים בין הערבים שגרו בסביבה לבין תושבי רמתיים.

אני זוכר שפעם בשבוע היו באות ערביות על חמורים עם סלים גדולים של עגבניות טריות והן היו עוברות בין הבתים וקוראות: תומאטס, תומאטס! תומאטס זה עגבניות ביידיש. הן למדו את המילה הזאת. אני זוכר שהתחביב של חברי ושלי היה לאסוף תרמילים. התרמילים היו כמעט בכל מקום! היה לי אוסף גדול בצבעים שונים, בגדלים שונים ומכלי נשק שונים. אני כמובן זוכר את הכרזת המדינה. זה היה ביום שישי בצהריים. כל תושבי המושבה התכנסו ליד בית העם, ושמענו ברדיו את טקס הכרזת המדינה. אחרי ההכרזה היו ריקודים, צהלות ודגלים. אבל גם חשנו אצל ההורים חשש. כיצד תסתיים המלחמה הממשמשת ובאה, ומה יהיה המחיר שנשלם?

סבא אוהב מאד אופרה. תהיתי איך זה התחיל…

היו לי כמה תחביבים בילדותי ובבגרותי. אני מטבעי אספן. כשהייתי קטן הייתי אוסף פרסים. קצת אופייני לילדות… היה לי אוסף גדול של חיילים מעופרת ושל גולות. לאחר מכן, התחביב העיקרי שלי היה מוסיקה קלאסית. כשהייתי בתיכון, ב-,1953 השתתפתי בטיול של בתי ספר תיכונים לאיטליה. כל בית ספר בחר מספר תלמידים כנציגיו. היינו כמה עשרות ילדים מכיתות י'א וי'ב. הטיול נמשך שבועיים. הפלגנו לאיטליה באונייה. כשהיינו ברומא, לקחו אותנו באחד הערבים לאמפיתיאטרון ענק לראות אופרה של ורדי, מלחין איטלקי ידוע. לאופרה קראו "איל טרובטורה". היו לנו כרטיסי עמודה. עמדנו רחוק מהבמה, ירד גשם. האופרה התחילה, ושם נדלקתי. ומאז ועד היום זה התחביב העיקרי שלי. אני יודע הרבה אופרות בעל-פה. ככל שאתה יודע יותר אתה יותר נהנה.

יש לי אוסף פילים גדול. אני אוסף פילים בעיקר במסגרת נסיעותיי בעולם. יש לי 266 פילים, חלקם קטנים וחלקם יותר גדולים.

הזוית האישית

תום: מאוד נהניתי לשמוע את סיפוריו וחוויותיו של סבא מימי ילדותו למדתי על צורת חיים בתקופה שונה מהחיים שלי היום אני מודה לך סבא שהצטרפת אלי לתכנית הקשר הרב דורי, לפרויקט המיוחד הזה.

סבא עמוס: אני גאה מאד תומוש שלי על שהענקת לי את ההזדמנות להשתתף בפרויקט המעניין הזה בשיתוף הדוק ומרגש אתך התרשמתי מסקרנותך יכולת קליטתך וסבלנותך במהלך שיחותינו גילית הבנה ועניין במציאות חיים שונה מהמוכר לך אני מקווה שלמדת והשכלת מהסיפור ששמעת ממני.

מילון

תרמילים
חלק שנותר מכדור רובה או אקדח לאחר הירי.

אמפיתיאטרון
תיאטרון ללא תיקרה.

ציטוטים

”ככל שאתה יודע יותר, אתה יותר נהנה“

הקשר הרב דורי