מאגר סיפורי מורשת

הקשר הרב דורי סיפורו של מקום

נוף ילדותי

נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה גרתי בשדרה מאוד רחבה והיו לי המון חברים יהודים בשנת 1969 באנו לבקר ב- ישראל. ההורים של אבי , סבא וסבתא שלי גרו בישראל,  אבי לא ראה את אימו 21 שנים ומאוד התגעגע, לכן הגענו לביקור בארץ. כשנחתנו כאן התאהבנו במדינה באנשים ובשפה והורי החליטו לעלותלארץ הביקור הפך לעלייה. עלינו לארץ ואני הלכתי ללמוד באולפן לעברית לעולים.

שעות הפנאי בילדותי

בקזבלנקה החוף היה מקום הבילוי שלנו והמועדף עלינו היו בו בריכות ושיחקנו בהמון משחקים. היה לנובתי קולנוע. השתתפתי בחוגים שונים, הייתי חברה בתנועת הצופים. שם לבושנו כלל חולצה לבנה וחצאיתבצבע כחול כהה, בצורת פליסה, עניבה המסמלת את שבטנו "לובטו" השם נקרא על שמו של גור הזאב .בתנועת הצופים עשינו המון פעילויות, ויצירות אומנות , עבודות יד ציורים, פומפונים. היינו עושים עבודות יד .היינו בהמון טיולים ומחנות בטבע. עשינו תחרויות על בניית האוהל היפה והמחנה היפה. יצאנו לטיולים בצרפתלטיול לצרפת מטעם הצופים, לא יכולתי להצטרף, כי  טיול זה היה בטיסה ואני הייתי קטנה מידי. נהגנו לשחקבמשחקים שונים: קלאס, קפיצה על חבל ובגולות. היינו מכינים משרוקיות מגוגואים. 

בשנת 1961  מלך מרוקו נפטר , בתנועת הצופים ארגנו את כולנו, היה לנו הכבוד לצעוד אחרי ארונו עם אנשים המכובדים, נסיכים ומלכים שהיגיעו מכל העולם. אני זוכרת  את הצעדה, בשדרה  המרכזית שהייתהמאוד ארוכה. השדרה נושאת את שמו של המלך מוחמד ה-5.

דיונת החול במרוקו

זיכרון יפה מארץ הולדתי, אני זוכרת שיצאנו לטיול עם ההורים לדרום מרוקו שם ראינו את דיונות החולואני בתור ילדה קטנה פחדתי מכמות החול העצומות, ים של חולות  התפעלתי מכמות גדולה כזו. זו הייתהחוויה  מיוחדת במינה.

 בישול בטאג'ין 

הבישול בטאג'ין הוא חוויה מיוחדת, המאפיינת את המטבח המרוקאי. בישול בטאג'ין הוא חוייה אמיתית שלמסורת וטכנולוגיה, פשטות, הכל בתוך סיר יפיפה, אקזוטי ואצילי כמו התבשיל עצמו. לכל חבל ארץ במרוקו תבשיל טאג'ין משלו, וכולם נהנים משילוב קסום של פירות יבשים ותבלינים ייחודיים. מטעמים מקדירת החרסשאינה מאבדת טיפה: שמים את כל המצרכים בסיר הטאג'ין, בסידור יפה מניחים על אש ואחר כך מגישים אתזה בסיר הזה.

איך סבא פגש את סבתא

זה היה סיפור מעניין.  באחד הימים, אחי הקטן הלך לאיבוד. חיפשתי אותו  בכל מקום. שאלתי אנשיםשהיו על חוף הים האם הם ראו אותו. לפתע "בחור אחד" ניגש אלי ושאל אותי " מה קרה ? " כי הייתי  וניראיתי מאוד מבוהלת.  סיפרתי לו  שאבדתי את אחי הקטן. הוא עזר לי ויחד המשכנו לחפשולבסוף מצאנו את אחי. אמרתי לו תודה והודתי לו על עזרתו. כעבור כמה דקות הוא חזר עם גלידות, הוא קנהגלידות לי ולאחי. הוא היה  בחור מאוד יפה, וכך התחיל הקשר בינינו. המשכנו להיפגש וכעבור שנה התחתנו.

מצאתי את אחי הקטן שהלך לאיבוד ומצאתי גם את בעלי לעתיד !

תועד תשע"ב 2012