מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נולדתי בשנת 1930 בפלסטינה

הסיפור שלי ושל הארץ

נולדתי בשנת 1930 בפלסטינה (א"י) בצפת להורי עשירה ואבא לוי. הייתי הבת האמצעית, היה לי אח ואחות.גדלתי בחיפה ומדי פעם לקחו אותי הוריי לצפת בעיר בה נולדתי.
הוריי השתדלו מאוד לתת לנו את כול החינוך המתאים והיה לנו מאוד כיף ביחד ,  בעיקר אחי שהשגיח עלינו בבית מאחר ואבא עבד כל היום בתפירה, הוא היה חייט. אמא הייה עקרת בית.אמא תפרה לי ולאחותי את כול השמלות ותמיד קיבלתי מחמאות.
למדתי בבית הספר גאולה בהדר הכרמל ברחוב בצלאל, בו למדו גם אחי ואחותי.הבית בו גרתי לא היה רחוק מבית הספר כך שחברי וחברותיי היו מהסביבה.מאוד אהבתי את המחנכת חנה , את המורה צוהר שלימד תנ"ך ובעיקר את המורה שמואל ביאליק שהיה מורה להתעמלות מאחר ומאוד אהבתי התעמלות.סיימתי שמונה כיתות זאת אומרת בית ספר עממי. עברתי לגור בכרמל, לאחר מכן למדתי עוד שלוש שנים בבית הספר לפקידות בבית הפקיד.
הייתי בתנועת הצופים והפעילויות היו מאוד מעניינות וכיפיות וכמו כן גם החברים והחברות.
בשנת 1947 בעת הכרזת המדינה באו"ם ,
יצאנו אני חבריי וחברותיי לרחובות וחגגנו כל הלילה בריקודים עממיים ושירה צוהלת.באותה שנה , במקום להתגייס לצבא התגייסתי למשטרת ישראל. הייתי פקידה ובמשטרת ישראל גם מצאתי את אהבת חיי שמעון (זיגי)קורנברג.שמעון עלה ארצה ב 1938 מוינה בעליית נוער. אביו עלה לפניו והיה בפרדס חנה , אמו רוזה קרונברג נשארה בווינה והוצאה להורג במשרפות. אחותו אנה נהרגה במלחמה. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1942 בבית ספר חקלאי. התגייס למשטרת פלסטינה (ארץ ישראל=א"י) ושירת כנוטר במשטרת וולדהים כנהג.ב 1948 , בקום המדינה , עבר למשטרת ישראל כשוטר מן המניין.עבדנו יחד , היינו חברים ולאחר מכן הציע לי זיגי נישואים ואני נעניתי לו מאחר ומאוד אהבתיו.הוריי היו מרוצים ממנו מאחר והיה עדין נפש ומקסים. נישאנו ב בתאריך 17.4.51 נישאתי לשמעון קרונברג.  החתונה נערכה בבית הרב בחיפה ונוכחו בחתונה: משפחתי האוהבת וכמו כן משפחתו של בעלי , ידידים וחבריי לעבודה במשטרת ישראל.   היה מאוד שמח ואת עוגת הכלה אפיתי בעצמי ולבשתי שמלה ארוכה לבנה מתחרה נראיתי והרגשתי כמו שחקנית קולנוע משנות השלושים.אומנם החתונה הייתה מאוד צנועה אך מאוד מרגשת.   מיד לאחר החופה נסענו לבילוי סוף שבוע בתל-אביב. 
כל שנות נישואינו מאוד מאושרים , מיצינו את כל מה שאפשר היה.  הוריי ומשפחתי היו שמחים בשמחתנו. גרנו בתחנת משטרת קריית חיים היא לא הייתה דירה זה היה סרקטין של רווקים שכל זוג קיבל חדר ובסוף המסדרון הייתה מקלחת ושירותים משותפים , אך כאשר אוהבים מקבלים הכול.ב 1952 נסענו לווינה בהפלגה כיוון שזיגי רצה להראות לי היכן הוא נולד ואני מאוד התרשמתי ממנו.
ב 1953 קיבלנו דירה בשיכון משטרה לקריית אליעזר שבחיפה.בשנת 1954 נולד לי בני הראשון רמי ויצאתי לחופשת לידה, חזרתי לעבודתי במשטרה אחרי ארבעה  חודשים.בשנת 1957 נולד בני השני אהוד ושניהם למדו בקריית אליעזר.בתקופת חופשות הלידה עבדתי כגננת בבית וזה עזר מאוד לכלכלה.בשנת 1966 עברנו לגור בבית רב קומות בחיפה. אהוד (אודי) למד בכיתה ג' ביסודי עד כיתה ו' ועבר לעירוני לחטיבה באחוזה חיפה.

מילון

משטרת וולדהיים
משטרה שנמצאה במקום שנקרא וולדהיים שזה היה מקום של טמפלרים.

טמפלרים
גרמנים שהתיישבו בארץ לפני קום המדינה. הקימו את אלוני אבא ובית לחם הגלילית ועוד מקומות.

ציטוטים

”הייתי בתנועת הצופים והפעילויות היו מאוד מעניינות וכיפיות וכמו כן גם החברים והחברות“

הקשר הרב דורי