נולדתי בשנת תשי"ח באמבולנס ברחובות
אבדו זהב ובקשו עיוורון
אחד, ובשני הצטופפנו
שבעה אחים. כמובן שלא היה מקום לשבע מטות, לכן ישנו "ראש
וזנב". בביתנו היה כבר חשמל, אך לא בכל
הבתים, אחות סבתי, למשל, שהייתה אלמנה,
גרה בצריף. הייתה משתמשת בעששית.
היו לנו סבא וסבתא מצד אבי, שגרו בחדר בחצר, לסבא וסבתא לא היה מטבח ולא שירותים.
סבא וסבתא
היו באים אלינו לאכול בימות החול. בשבתות היינו אנו מתאספים לסעודת שבת אצלם,
כאשר האוכל
הוכן ע"י אמי וגיסתה, הגרה סמוך אלינו.
השפה המדוברת בבית הייתה בדרך כלל עברית, סבתא הייתה מדברת תימנית, אך הייתי
מבינה אותה.
היא הייתה שואלת לדוגמה: "טַבַּאי תּוּכּוּלִי?" רוצה לאכול?
הייתי עונה לה: "הִיא" – כן.
כיון שהזכרתי את סבתי, אזכיר שהיא והורי נולדו בתימן ועלו לארץ ב
1949 התש"ט. בדרכה למטוס
לקחה עימה סבתי
הרבה זהב: טבעות שרשרות ועוד, על אף שלא הרשו להם להעלות זהב למטוס.
אך טרם ההמראה
עלה גוי אחד למטוס והכריז כי מי שהחביא זהב לא יוכל להמריא. סבתי בתמימותה
מסרה לגויים
את כל הזהב שהיה ברשותה, פרט לטבעת אחת, מאוחר יותר היא הצטערה שמסרה את
זהבה לאותו
הגוי.
ובחזרה לארץ…
היו לנו מנהגים מיוחדים במשפחתנו, אזכיר אחד מהם: בחג השבועות בבקר היינו
צריכים להתקלח במים קרים,
כיון שהתורה נמשלה למים. ולמה במים קרים?, כיון שבחג יש בעיה
לפתוח מים חמים. כן היו לנו מאכלים
תימנייים מיוחדים: קוּבָּנֶה, מעין בצק אפוי, הנאפה
בכלי עגול מיוחד עם מכסה ללא ידיות על הגז.
הקובנה
נאכל בבקר, לעתים אכלנו מאכל תימני אחר הנקרא גָּ'חְנוּן.
סבי וסבתי מצד אמי גרו תחילה בצפון, אך סבי שרצה לשמור כראוי על אורח חיים
דתי, עבר לראש העין.
סבא יִחְיֶא שהיה צדיק ובא ממשפחה של דיינים. אבי סבי היה אב בית
דין. כשעלה לארץ וראה שיש יהודים
שלצערנו לעת עתה מחללים שבת קדש, בקש מה' שיטול ממנו
את מאור עיניו, כדי שלא יראה זאת. ואכן
בעשרים שנותיו האחרונות לא ראה.
למדתי בבי"ס חב"ד בנס ציונה, הייתה לנו בושה מהמורים וכבוד אליהם.
בהיותי בכיתה ג פרצה מלחמת
ששת הימים. מקלטים לא היו לנו, נתבקשנו לחפור באדמה בורות
עמוקים בצורת "ר" ולהיכנס פנימה.
הכניסה
הייתה ע"י החלקה פנימה, השבח לאל אף אחד מאתנו לא נפגע.
לסיום, טוב שנלמד מהדורות הקודמים דרך ארץ, רוחניות, הסתפקות במועט, הם שחיו
ללא הטכנולוגיה,
כבסו בידיים ולא התלוננו.
בי"ס חב"ד נתיבות 2014
מילון
טבאי טוקולירוצה לאכול
ציטוטים
”ערך השבת שעבורה כדאי למסור אפילו את מאור עיניים“