מאגר סיפורי מורשת

שמי סבטלנה שרידן

נולדתי ברוסיה, בעיר הגדולה "פרם" גרתי שם עד גיל עשר. לאחר – מכן עברתי לאוקראינה יחד עם הורי, גרתי שם עד גיל 21.

העיר הגדולה "פרם" 

העיר "פרם" : "פרם היא עיר המהווה את המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז פרם ברוסיה. העיר שוכנת עלגדות הנהר קאמה בחלק האירופי של רוסיה, בקרבת הרי אורל שהם הגבול הגאוגרפי בין אירופה ואסיה.בעיר כמיליון תושבים, והיא אחת הערים המאוכלסות ביותר ברוסיה (במקום ה-12 לפי מספר תושבים).מקור השם "פרם" הוא בשפת הקומי, ומשמעותו גבעה המכוסה בעצים. ניש בפרם חיי תרבות והשכלהעשירים, ומספר רב של אוניברסיטאות, תיאטראות ובתי אופרה."

למדתי במכללה "חינוך לגיל הרך", התחתנתי ועברנו לעיר קטנה ברוסיה, שמה "בוזולוק".

בעלי שירת כטייס, ועברנו מהעיר הקטנה "בוזולוק" לגור בעיר גדולה, "רוסטוב על הדון".

"רוסטוב-על-הדון, עיר ברוסיה, בדרום-מערבה, לפני תחילת רכס הרי הקווקז. בירת מחוז רוסטוב והמרכזהאדמיניסטרטיבי של המחוז הפדרלי הדרומי בפדרציה הרוסית. העיר נמצאת על שתי גדותיו של הנהר דון,46 ק"מ לפני שפך הדון לים אזוב. אוכלוסיית העיר מונה 1,099,500 נפש (נכון ל-2012)."

העלייה לארץ בשנת 2003

בשנת 2003 עלינו לישראל, שמחנו מאוד להגיע לכאן. בתחילה התגוררנו בצפון הארץ במושב "חיננית".היו קשיי קליטה, שבסופם נאלצנו לעזוב את המושב "חיננית", עקב חוסר עבודה.

כך עברנו למרכז הארץ, לעיר בת- ים. פה פגשנו אנשים נחמדים , שהתחברנו אליהם. המשכנו ללמוד עברית ואני עדיין ממשיכה ללמוד באולפן.

הזיכרון החשוב שלי

אנחנו תמיד זוכרים את בני משפחתו של בעלי, שנהרגו במלחמת העולם השנייה. זהו זיכרון חשוב, שאותו אנומורישים לילדינו. חשוב לנו שהמורשת שלנו תעבור לילדנו.

במוזיאון "יד ושם"  אפשר למצוא את השמות של קרובינו. סיפור המשפחה הוא זה, שדחף אותנו להגיע לארץ.

שמירת המורשת והחגים בארץ . לפני כל חג, הבן שלנו שלומד בביה"ס, מסביר לנו על מנהגי החג פה בישראל,כך אנו מעשירים את ידיעותינו.

אנו לומדים באולפן "שרת". כמו שכתב אפרים קישון: "זוהי הארץ בה האם לומדת את שפת האם מפי בניה"

תכנית הקשר הרב דורי באולפן "שרת" בת-ים, מורה מובילת יהודית נוטע.

התכנית התקיימה במסגרת המחויבות האישית: בתי – הספר התיכוניים : "בית וגן", "חשמונאים", "רמות"סיפורי המשתתפים , עולים חדשים תועדו בחוברת "מסעות חיינו". 2006-2007 תשס"ז