מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בפרס אירן בעיר שושן הבירה, המדן בשנת 1951.

אבי החליט לעלות לארץ ישראל, כי נשאר בלי פרנסה- הרסו לו את השטח של החנות וסללו במקומה כבישים, לכן אבי החליט לעלות לארץ ישראל.

משושן הבירה עברנו לטהרן, אחרי כמה ימים יצאנו לדרך, בחודש אפריל בעונת האביב הגענו לטורקיה.

הדרך הייתה מאוד קשה, נסענו ברכבות במשאיות במזג אוויר סוער וקר.

ישנו בכל מיני אכסניות ולאחר שבועיים הגענו לטורקיה. אנשי הסוכנות היהודית קיבלו אותנו בטורקיה בעיר איסטנבול. גרנו בתוך בית כנסת שלא היה בשימוש, הצטרפו אלינו עוד משפחות מכורדיסטן ואנשי הסוכנות טיפלו בנו דאגו לנו לאוכל וכלכלה.

אבי היה דובר טורקית כי היה בצבא בטורקי. דבר שקצת הקל על הקליטה שלנו בטורקיה.

לאחר שבועיים עלינו לאוניית מסע. היינו בתוך האנייה ארבע ימים ולילות בתנאים קשים עד שהגענו לחיפה בלילה.

למחרת בבוקר קיבלו אותנו  אנשי הסוכנות היהודית, ירדנו מהאנייה וישר קיבלנו טיפול חיטוי בכל הגוף מדי די טי  שלא יהיו מחלות וכינים. לאחר מכן עברנו לשער עלייה שם נשארנו תקופה של שבועיים שלושה. גרנו באוהלים גדולים עם כמה משפחות ביחד.

לאחר תקופה מסוימת  פיזרו אותנו למקום שכל משפחה  בחרה. אבא שלי בחר לעבור לירושלים. בירושלים היו לנו שני דודים וותיקים שכבר היו יחסית מסודרים בירושלים. הגענו לירושלים קנינו דירת שני חדרים בשכונת מוסררה מול חומות העיר העתיקה. התחלנו ללמוד אני למדתי בבית ספר בית יעקב, שאר האחים שלי עברו ללמוד בבית ספר דורש ציון. ולאט לאט התקדמנו.  תודה לאל היום כולנו מסודרים ותודה לאל שהגענו לארץ ישראל.

לפני חג פורים סבתא שלי מצד אמא הייתה מזמינה את כל הנכדים. היא הכינה בצק וחילקה לכל הנכדים והיינו מכינים אוזני המן אבל לא בצורת המשולש אלא פיסלנו את דמותו של המן כמו פסל קטן.

בחצר היה תנור מחימר, ששימש אותה לכל השנה וגם בפורים כמובן. היינו אופים את העוגיות בצורת המן ובנוסף היינו  צובעים ביצים קשות.

בערב פורים היינו הולכים כל המשפחה לבית הכנסת, כמובן עם סבתא וחוזרים לארוחת חג אצל סבתא. למחרת בבוקר היינו אוכלים את המן עם הביצים הקשות שצבענו.

אנחנו המשכנו לחגוג את חג הפורים במשך היום.

כמובן אחרי מותה של סבתא ההורים המשיכו את המסורת אבל בלי תנור מחימר אלא תנור במטבח.

היום  אני ממשיכה את המסורת- אני מזמינה את כל ילדי, נכדי ונינותיי בכל ערב פורים, עם הנכדים מכינים משלוחי מנות לכל משפחה ובנוסף מכינים מעטפות לכל ילד עם דמי פורים, ויש שמחה וששון בבית.