מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נולדתי בספינת המעפילים "אורכידאה – נרקיס"

נרקיסה ואלון
נרקיסה בילדותה
סיפור לידתי בספינת המעפילים

שמי נרקיסה טפר, מרסיק מבית נעורי. נולדתי בספינת מעפילים בשם "נרקיס" ומכאן שמי – נרקיסה. הורי קלרה וחנוך מרסיק נולדו ברומניה. אמי נולדה בעיר גלץ, לרייזל לאליעזר ליזרוביץ. היא הייתה בת הזקונים, התשיעית במספר. אבי נולד בבוקרשט. בן יחיד לנתן וארנסטינה מרסיק. ארנסטינה, אמו של אבי, נפטרה בהיות אבי ילד צעיר. סבי נתן החליט לעזוב את בוקרשט ועבר יחד עם אבי לגור בגלץ, שם קנה סבי בית קולנוע אותו ניהל עד סוף ימיו.

סבי וסבתי מצד אבי, נתן וארנסטינה

תמונה 1

אבי התחנך בתנועת הנוער "ביתר" ושם הכיר את אמי. את תקופת השואה עברו שניהם במחנות עבודה. בתום המלחמה נישאו והחליטו לעזוב את רומניה ולעלות לפלשתינה, צעד שלא היה פשוט כלל וכלל ואפילו מסוכן, מפני שלא היו ברשותם היתרים לעזוב ולכן היו צריכים "לגנוב" גבולות. הם התחילו את מסע הנדודים הרגלי מרומניה לעבר איטליה שבה ניתן היה, על פי הידיעות, לעלות לספינה ואיתה להגיע לארץ המובטחת. הם חצו גבולות באופן בלתי חוקי וכשהגיעו לאוסטריה שהו פרק זמן לא קצר במחנה פליטים בשם "שטייר וסלפנדן".

סבי וסבתי מצד אימי עם חלק מהמשפחה

תמונה 2

בשלב מסוים החליטו להמשיך את מסע הנדודים וחצו ברגל את האלפים האוסטרים והאיטלקים, הרים מושלגים אותם חצו ברגל בתנאי קור קשים ביותר. אמי בשלב זה הייתה כבר בהריון. לאחר תקופה לא קצרה הגיעו לעיר הנמל נאפולי, אלא שגם שם צריכים היו לשהות פרק זמן מסוים במחנה פליטים עד שיגיע תורם לעלות ארצה. בהיות אמי בסוף החודש השמיני הגיעה הבשורה, באמצעות שליח, שהם רשאים לעלות לאחת מהספינות לכיוון הארץ. אך בראות השליחים את כרסה של אמי לא אפשרו לה לעלות. כמובן שמבחינתה זו לא הייתה אפשרות, והיא שיקרה ואמרה שהיא בחודש השישי להריונה.

הוריי

תמונה 3

תאריך העליה לספינה היה ה 9.5.1948. בליל ה 10.5.1948 התאמץ גבר נמוך קומה לפלס דרכו בין קהל הנוסעים הדחוס, נכנס לתא המפקד ואמר: "אשתי עומדת ללדת…" נולדתי אור ליום ה 11.5.1948 בשעה טובה ומוצלחת. סיפור הלידה גרם לכאב ראש לא קטן לאנשי הצוות. התנאים בספינה היו ממש גרועים: רופא לא היה, אפילו תא שבו ניתן יהיה לבצע את הלידה לא היה. הספינה במקור יכולה הייתה להכיל לא יותר מ 60 אנשים ואילו על סיפונה היו 251 מעפילים. אנשי הצוות פנו במכשיר קשר לספינה אחרת שבה היה רופא והעבירו אותו בתנאים-לא-תנאים לספינה. הלידה בסופו של דבר התבצעה בתא המפקד בתנאים סניטריים גרועים ביותר.

אני כפעוטה

תמונה 4

הספינה ששמה היה "אורכידאה" יצאה באופן בלתי לגאלי מנמל נפולי, ובדרך קיבלה את השם נרקיס. תוך כדי תנועתה בים נתקבל מברק על הקמת מדינת ישראל ועמו הוראה לשנות את שם הספינה ל"מדינת ישראל". כך היו לספינה באותה הפלגה שני שמות עבריים. הספינה הזו נכנסה באופן לגאלי ראשונה לשערי נמל תל-אביב. מהנמל העבירו אותנו לבית החולים "הדסה" בתל-אביב, ולאחר מספר ימים שוחררנו מבית החולים והגענו לתחנה המרכזית בתל-אביב בדרכנו למחנה העולים ברעננה.

תמונה 5

תוך כדי ההמתנה לאוטובוס החלה התקפת מטוסים מצריים על תל אביב. הוריי נשארו לשבת בתחנת האוטובוס כי לא ידעו לאן לפנות והיכן לחפש מקום מסתור, הם היו אובדי עצות. ברגע מסוים ניגש אליהם אדם זקן שביקש מהם להתפנות אל מנהרה שהייתה מתחת לתחנת האוטובוס, ובכך הציל את חייהם. מתוך מהירות, פחד ובלבול לא לקחו איתם את מעט החפצים שהיו להם, וכשעלו בחזרה למעלה, לאחר צפירת ההרגעה, לא נשאר זכר מן התחנה שעמדה שם וכמובן מן החפצים. ממחנה העולים הועברו, לאחר פרק זמן מסוים, למגדיאל ושם חיה אימי עד יום מותה.

במגדיאל גרנו בשכונה בשם "שיכון ופיתוח", בבית בן חדר, מטבחון ושירותים. השכונה כללה 10 בתים דו-משפחתיים. עשרים משפחות, כולן ללא יוצא מהכלל היו ניצולות שואה ורובן הגדול נשאר ללא משפחה. השכנים היוו את המשפחה המורחבת. את החגים חגגנו יחד, בשמחות שמחנו יחד ובעת צער היינו יחד. הייתה לנו ילדות נהדרת. היינו כ-25 ילדים בגילאים שונים. הלכנו לאותו גן שהיה ממוקם בצריף, לאותו בית-ספר יסודי "שפרינצק" ולאותה תנועת נוער, הנוער העובד. הרבנו לשחק בחוץ במשחקים שונים כגון: גולות, חמש אבנים, קלאס, פורפרה, חמור ארוך ועוד. בתנועת הנוער השתתפנו בפעולות של התנועה, א"ש לילה, נסענו למחנות ולטיולים. הייתה זו ילדות מאושרת ומלאה בחוויות.

פורים בילדותי

תמונה 6

 

את החגים חגגנו כולם יחד מבוגרים וילדים. בעיקר זכורים לי חג הסוכות וחג פורים. את הסוכה היינו בונים באחת החצרות, הילדים והמבוגרים, ומתכנסים שם לארוחת ערב, שרים ומשחקים בתוך הסוכה. לפני חג הפורים היו כל האמהות מתאספות ומחליטות למה יתחפשו הילדים (כמובן ששאלו כל ילד למה הוא רוצה להתחפש). הן היו תופרות את התחפושות מבגדים שהגיעו בחבילות מאמריקה. לפי הבגדים שהגיעו הן ידעו להגיד לאיזה תחפושות אפשר להתחפש, ואז היו יושבות ותופרות את התחפושות. החגיגה לא פסחה על המבוגרים שנטלו בה חלק. הם היו מתחפשים ועוברים מבית לבית בשירים וריקודים עם סירים ומחבתות ככלי הנגינה.

היו אלה ימים….

משכשכים בטיול

תמונה 7

מאושרים בשכונה

תמונה 8

הזוית האישית

נרקיסה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדה אלון. התכנית נערכה בבית הספר קריית יערים ברמת השרון, התשע"ט.

נרקיסה תרמה סיפור נוסף למאגר המורשת, לקריאתו לחצו כאן 

נרקיסה ואלון

תמונה 9

מילון

ספינת המעפילים "אורכידאה" - נרקיס
הספינה "אורכידיאה" שם הצופן שנקבע לה: הנרקיס, הפליגה מנמל ברינדיזי באיטליה ב-8 במאי 1948. נתיב ההפלגה היה מיצר מסינה, צפונה לכרתים, מערבית לקפריסין, חוף תל אביב. במהלך ההפלגה שונה שם האנייה ל"מדינת ישראל". השתתפו בהפלגה 243 מעפילים; רובם ככולם יוצאי רומניה, בני גילים וחברי תנועות שונות. הם נאספו במחנה שהוקם להם ליד גאאטה; חולקו לקבוצות וקיבלו תפקידי סדר, ניקיון וחלוקת מזון. התכנית הייתה להיפגש עם אניית המעפילים "לניצחון" ולקבל את מעפיליה. אולם עקב הסמיכות להכרזת המדינה, כבר לא היה צורך בכך. אם כי שתי הספינות נפגשו בדרך כדי להעביר רופא לספינה, במטרה ליילד תינוקת (נרקיסה).

ציטוטים

”הייתה לנו ילדות נהדרת. היינו בשכונה כ-25 ילדים בגילאים שונים“

הקשר הרב דורי